Page 339 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 339

‫מתנת גורלה משה שלט‬

‫ראובן‪ ,‬ואילו חלק ב' יהיה של שמעון‪ ,‬אפשרות זו‬    ‫עוד הבאנו שהב"ח (חושן משפט סימן קע"ג אות ב')‬
‫מכונה אין ברירה‪ .‬כלומר מה שנעשה עכשיו אינו‬      ‫והקובץ שיעורים (בבא בתרא אות י"ח) ביארו שהראב"ד‬
‫מברר שלמפרע אכן זאת היא החלוקה‪ .‬ב‪ .‬אפשרות‬       ‫והרא"ש הסתמכו על סוגיות אחרות בש"ס שמשתמע‬
‫נוספת היא שעכשיו בחלוקה מתברר שמלכתחילה‬
‫חלק א' היה של ראובן וחלק ב' של שמעון‪ ,‬כך‬                                  ‫מהם שהגורל לא קונה‪.‬‬
‫שהחלוקה אינה רק מכאן ולהבא‪ ,‬אלא היא מבררת‬
‫למפרע רטרואקטיבית שחלק א' היה של ראובן‬          ‫אמנם רבינו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‬
‫וחלק ב' של שמעון‪ ,‬ואפשרות זו מכונה יש ברירה‪,‬‬    ‫(חידושי רבינו חיים הלוי הלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א)‪,‬‬
‫[כמובן שביאור שיטה זו זקוק לתוספת הסבר‪ ,‬אבל‬     ‫העמיק להסביר שדברי רבי יוסי (בבא בתרא דף ק"ו‬
                                                ‫עמוד ב') הסבור שגורל קונה מושתת על ההנחה שיש‬
    ‫כאן הצגנו את ההסבר רק בצורה מתומצתת]‪.‬‬       ‫ברירה‪ ,‬ומאחר ונפסק להלכה שאין ברירה‪[ ,‬עיין‬
                                                ‫רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י"א הלכה כ']‪ ,‬אם‬
    ‫המשמעות המשפטית של פירוק‬                    ‫כן בהכרח שאין הלכה כרבי יוסי‪ ,‬כי הרי סברא זו‬
              ‫השותפות‬                           ‫שעליה מושתת דינו של רבי יוסי דחויה מההלכה‪,‬‬
                                                ‫ולכן הכריעו הראב"ד והרא"ש להלכה שהגורל לא‬
‫וטוען רבינו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‬
‫שאם נחליט שיש ברירה‪ ,‬אם כן מעשה הקנין‬                                                    ‫קונה‪.‬‬
‫בפירוק שותפות אינו מחדש קנין למי שעד עתה לא‬
‫היה לו את הנכס‪ ,‬אלא הקנין רק מברר של מי היה‬     ‫ובדברינו דלהלן נרחיב את הדיבור לבאר את‬
‫מלכתחילה כל חלק‪ ,‬ואילו אם אין ברירה אז מעשה‬     ‫המשמעות של המושג יש ברירה או אין ברירה‪ ,‬ונבאר‬
‫הקנאה מעניק לראובן חלקת קרקע שלא היתה‬           ‫מה ענין סוגיית ברירה לסוגיית הגורל‪ ,‬ואם אכן דינו‬
‫מלכתחילה שלו‪ ,‬כי חלקו האורגנלי היה מעורב בין‬    ‫של רבי יוסי הסבור שגורל קונה מושתת על כך שיש‬
‫שאר החלקים‪ ,‬ולא היתה אפשרות לברר ולהצביע‬        ‫ברירה‪ ,‬מפני מה הרמב"ם פסק שהגורל קונה‪ ,‬והרי‬
‫על כברת ארץ מסוימת שהיא היתה שלו‪ ,‬ואילו‬
‫עתה לאחר ההקנאה הוגדרה החלקה שלו בקרקע‪,‬‬                       ‫הרמב"ם הכריע להלכה שאין ברירה‪.‬‬
‫ושאר האחים העבירו לו את הבעלות הבלעדית על‬
‫חלקה זו‪ ,‬בתמורה לכך שגם הוא העביר להם את‬                    ‫סוגיית ברירה‬

          ‫הבעלות על החלקה שהוגדרה בעבורם‪.‬‬       ‫בחידושי רבינו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק‬
                                                ‫(על דברי הרמב"ם בהלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א) האריך‬
‫ולפי זה אם נחליט שיש ברירה אם כן קנין גורל‬      ‫בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד‪ ,‬והוא מקדים‬
‫אינו קנין שמחדש בעלות על נכס שלא היה בבעלותו‬    ‫לבאר שמהותו ותפקידו של מעשה ההקנאה‬
‫של הזוכה‪ ,‬אלא הוא רק מברר רטרואקטיבי מי היו‬     ‫בפירוק השותפות תלוי בשאלה המפורסמת האם‬
‫הבעלים עד עכשיו‪ ,‬כלומר מלכתחילה‪ ,‬של כל חלק‬      ‫יש ברירה או אין ברירה‪ ,‬כלומר שכאשר שותפים‬
‫וחלק‪ ,‬אך אילו נחליט שאין ברירה אם כן קנין גורל‬  ‫מתחלקים וקובעים שחלקה א' תהיה של ראובן‪,‬‬
‫הינו ככל הקנינים שהם מחדשים עכשיו בשעת‬          ‫ואילו חלקה ב' תהיה של שמעון‪ ,‬ניתן לפרש זאת‬
‫הקנין בעלות על נכס שלא היה בבעלותו של הקונה‪,‬‬    ‫בשתי אפשרויות‪ :‬א‪ .‬שבחלוקה זו מרגע זה והלאה‬
                                                ‫אנו מחליטים שאף שעד עתה היתה יד כולם שווה‬
                                                ‫בכל החלקים‪ ,‬אך מכאן ואילך חלק א' יהיה של‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344