Page 341 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 341
מתנת גורלה משה אמש
שורש המחלוקת על קנין גורל מחלוקת הארץ ,כי הרי בחלוקת הארץ
לכל השיטות היה ברירה ,ואילו להלכה אין ברירה.
וממשיך רבינו חיים ומבאר ששורש המחלוקת
בזה תלויה בגירסאות בגמרא וכפי שהבאנו לעיל, מדויק כן בדברי הרמב"ם
שאם גורסים בגמרא אלא אמר רב אשי ,הוי אומר
שהגמרא חוזרת ממה שהיא היתה סבורה מלכתחילה ודברי רבינו חיים תואמים את המבואר לעיל (עלה
שסיבת ההקנאה הוא מחמת הגורל ,ומסיקה הגמרא ג') בשם הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי ,שדייק
שסיבת הקנין הוא לא מחמת הגורל אלא בההיא שמלשונו של הרמב"ם משמע שהגורל קונה מחמת
הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי ,וכן ההיא הנאה דקא צייתי להדדי ,אבל הגורל עצמו אינו
סבר הרמב"ם ,אבל הראב"ד לא גרס אלא ,ולכן הוא פעיל בהקנאה ,והראיה לכך היא מזה שהרמב"ם לא
סבור שאף למסקנה הקנין הינו מחמת הגורל ,ולכן הזכיר כלל בלשונו שהעילה לקנין היא מחמת הגורל,
אנו זקוקים לכך שהגורל יהיה זהה לגורל של חלוקת אלא כתב רק שסיבת הקנין הוא "בהנייה שנעשית
הארץ ,ומאחר ובחלוקת הארץ לכל השיטות היה להם ,ששמעו זה מזה לדבר שהסכימו עליו ,גמר כל
ברירה ,ואילו להלכה לדורות אין ברירה ,אם כן אין אחד מהן ומקנה לחבירו" ,וזה תואם לדברי רבינו
אפשרות ללמוד לדורות שיועיל קנין גורל מחלוקת חיים שביאר שלשיטת הרמב"ם סיבת הקנין אינה
הארץ ,ולכן סבור הראב"ד שלהלכה גורל לא קונה.
מחמת הגורל אלא מחמת ההנאה ההדדית.
עלה ז'
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
ביאור המגיד משנה כתב הרמב"ם (בהלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א)
"האחין שחלקו ועשו ביניהם גורל ,כיון שעלה גורל
א .המגיד משנה מבאר שהשגתו של הראב"ד לאחד מהן -קנו כולן ,בהנייה שנעשית להם ,ששמעו
על הרמב"ם היא מאחר ועל המילים קנו כולן נשנו זה מזה לדבר שהסכימו עליו ,גמר כל אחד מהן
בראשונים כמה וכמה פירושים ,והרמב"ם סתם ומקנה לחבירו" ,וזה כדברי רבי יוסי (בבא בתרא דף ק"ו
וכתב קנו כולן ,ולא פירט כמו איזה פירוש הוא עמוד ב') שסובר שגורל קונה ,וכפרשנותו של רב אשי
למד בגמרא ,לכן כתב הראב"ד שלא נתחוורו שהעילה לקנין היא מחמת "ההוא הנאה דקא צייתי
דברי הרמב"ם[ ,ולעיל עלה ב' הבאנו את פירושי
להדדי ,גמרי ומקנו להדדי".
הראשונים בסוגיא].
ביאור הכנסת הגדולה השגת הראב"ד
ב .הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי מוכיח והראב"ד השיג על הרמב"ם וכתב "אמר אברהם
מלשונו של הרמב"ם שהגורל אינו אקטיבי בהקנאה, לא נתחוורו דבריו" ,אך הראב"ד לא הרחיב לבאר
וסיבת ההקנאה הינה רק מחמת ההנאה ההדדית, מדוע לא נתחוורו דברי הרמב"ם ,ובביאור השגת
הראב"ד על הרמב"ם הבאנו ג' פירושים: