Page 340 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫א"י גישר ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שמ‬

‫של הגורל היה רק לברר למי היה שייך מלכתחילה‬ ‫ובאמצעות קנין גורל העבירו האחים לזוכה את‬
‫כל חלק‪ ,‬אבל בחלוקות אחרות מכיון שלהלכה אין‬ ‫הבעלות על החלקה שעלתה לו בגורל‪.‬‬
‫ברירה‪ ,‬אם כן אנו זקוקים שהגורל יבצע הקנאה‬
‫מחודשת על נכס שלא היה בבעלותו של הזוכה‪ ,‬ואין‬ ‫בחלוקת הארץ היה ברירה‬

‫לנו כל מקור שהגורל יכול להועיל לזה‪.‬‬ ‫ולכן מקשה רבינו חיים‪ ,‬שמאחר ומבואר‬
‫בתוספות (בבא קמא דף פ"ח עמוד ב' ד"ה הכי אמר שמואל)‬
‫ביאור שיטת הראב"ד‬ ‫שבחלוקת הארץ לכל השיטות היה ברירה‪ ,‬והתברר‬
‫שמלכתחילה חלק פלוני הגיע לשבט פלוני‪ ,‬אם כן‬
‫ומבאר רבינו חיים שלכן הראב"ד סבור שגורל‬ ‫מחלוקת הארץ אין לנו כלל מקור לכך שהגורל מבצע‬
‫לא קונה‪ ,‬מכיון שלהלכה אין ברירה‪ ,‬וממילא אין‬ ‫הקנאה מחודשת על נכס שלא היה בבעלותו של‬
‫אפשרות ללמוד שיועיל קנין גורל בחלוקה רגילה‪,‬‬ ‫הזוכה‪ ,‬כי הרי שם לא היה צורך בהקנאה מחודשת‪,‬‬
‫מהגורל שהיה בחלוקת הארץ‪ ,‬כי הרי בחלוקת‬ ‫ולא היה שם אלא בירור החלקים‪ ,‬ואם כן לשאר‬
‫הארץ היה ברירה לכל השיטות‪ ,‬ואילו בחלוקה‬ ‫חלוקות אי אפשר ללמוד מחלוקת הארץ שהגורל‬
‫רגילה ההלכה היא שאין ברירה‪ ,‬ולכן הראב"ד השיג‬ ‫יועיל להקנאה מחודשת על נכס שלא היה בבעלותו‬
‫על הרמב"ם שפסק שקנין גורל מועיל אף בשאר‬ ‫של הזוכה‪ ,‬אלא ניתן ללמוד משם רק על כך שהגורל‬

‫חלוקות‪.‬‬ ‫מועיל לבירור החלקים‪.‬‬

‫ביאור שיטת הרמב"ם‬ ‫ביאור דברי רבי יוסי‬

‫אך אם כן צריך להבין כיצד הרמב"ם סבור שאף‬ ‫ואם כן רבי יוסי שלמד מחלוקת הארץ שקנין‬
‫להלכה גורל קונה‪ ,‬והרי להלכה אי אפשר ללמוד על‬ ‫גורל מועיל אף לדורות‪ ,‬בהכרח שהוא סבר שאף‬
‫קנין גורל מחלוקת הארץ‪ ,‬כי הרי ההלכה היא שאין‬ ‫בכל חלוקת שותפים יש ברירה‪ ,‬וממילא אף בכל‬
‫ברירה‪ ,‬ואילו בחלוקת הארץ לכל השיטות היה‬ ‫החלוקות החלוקה זהה לחלוקת הארץ‪ ,‬מכיון‬
‫שהגורל אינו מקנה הקנאה מחודשת‪ ,‬אלא רק‬
‫ברירה‪.‬‬ ‫מברר למי היה שייך מלכתחילה כל חלק‪[ ,‬בשיטת‬
‫רבי יוסי בסוגיית יש ברירה עיין גיטין דף כ"ה עמוד‬
‫ומבאר רבינו חיים‪ ,‬שהרמב"ם סבור שלמסקנת‬ ‫ב'‪ ,‬ושם בתוספות ד"ה רבי יהודה ורבי יוסי]‪ ,‬אך‬
‫הגמרא כלל לא לומדים את קנין גורל מחלוקת‬ ‫מכיון שלהלכה אנו פוסקים שרק בחלוקת הארץ‬
‫הארץ‪ ,‬אלא הגורל מועיל מחמת ההיא הנאה‬ ‫היה ברירה אבל לדורות אין ברירה [עיין רמב"ם‬
‫דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי‪ ,‬כך שאפשר‬ ‫הלכות שמיטה ויובל פרק י"א הלכה כ']‪ ,‬אם כן‬
‫שיועיל קנין הגורל אף לדורות‪ ,‬כי הרי אין צורך‬ ‫להלכה אין אפשרות ללמוד לדורות שהגורל יועיל‬
‫כלל שהחלוקה תהיה זהה לחלוקת הארץ‪ ,‬וזאת‬ ‫כקנין כמו שהועיל בחלוקת הארץ‪ ,‬כי הרי בחלוקת‬
‫מכיון שהמקור לקנין גורל אינו מחלוקת הארץ‪,‬‬ ‫הארץ שהארץ היתה מוחזקת ועומדת לכלל ישראל‬
‫אך הראב"ד סבר שאף למסקנה המקור לקנין גורל‬ ‫מאבותיהם לכל השיטות יש ברירה‪ ,‬וממילא תפקידו‬
‫הוא מחלוקת הארץ‪ ,‬ולכן אי אפשר ללמוד לדורות‬
‫מחלוקת הארץ‪ ,‬אלא רק לסוברים שיש ברירה‪ ,‬אבל‬
‫להלכה שאין ברירה ממילא אי אפשר כלל ללמוד‬