Page 331 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה שלא‬

‫הרמב"ם שהוא ביאר בגמרא כמו שפירש רבינו יונה‪,‬‬ ‫גורל לאחד מהן ‪ -‬קנו כולן"‪ ,‬והרי מכיון שישנם‬
‫(ביאור ד' הנזכר לעיל)‪ ,‬ובאבי עזרי (הלכות שכנים פרק ב' הלכה‬ ‫כמה אופציות כיצד לפרש את הנוסחה הזאת‪ ,‬היה‬
‫י') ציין לדברי הראב"ד בשיטה מקובצת (בבא בתרא‬ ‫לו לרמב"ם לפרש ולא לסתום‪ - ,‬וכן פירש המגיד‬
‫דף ק"ו עמוד ב') שפירש את הסוגיא כביאור ג' הנזכר‬ ‫משנה את השגת הראב"ד על הרמב"ם‪[ ,‬ועיין באבן‬
‫האזל (הלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א) שהוכיח מדיוק לשון‬
‫לעיל]‪.‬‬

‫עלה ג'‬

‫המקור לגורל חלוקת הארץ‬

‫צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו להדדי"‪ ,‬אבל אם לא נגרוס‬ ‫הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (עשה פ"ב ד"ה‬
‫אלא אזי בהכרח שאף לדברי רב אשי התוקף של‬ ‫בהנאה) ביאר באופן אחר את השגת הראב"ד על‬
‫הקנין מסתמך גם על הגורל‪ ,‬ולא רק על ההיא הנאה‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬על פי מה שאפשר להסתפק בפירוש דברי‬
‫דקא צייתי להדדי‪ ,‬ואכן הרשב"ם לא גרס אלא‪,‬‬ ‫רב אשי שביאר שהסיבה שהגורל קונה הוא מחמת‬
‫ומזה הוא מכריח שאף למסקנת הגמרא הגורל דינמי‬ ‫"ההוא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו להדדי"‬
‫[כלומר שמחמת אותה הנאה שהם מצייתים זה לזה‬
‫במעשה ההקנאה‪ ,‬וכן כתב במפורש הר"ן‪.‬‬ ‫לכן הם מסכימים בהסכמה החלטית שהגורל יכריע‬
‫ביניהם ללא צורך במעשה קנין]‪ ,‬ויש לדון האם לדברי‬
‫אך ישנם ראשונים אחרים שהם גורסים אלא‪,‬‬ ‫רב אשי ההקנאה היא רק מחמת "ההיא הנאה דקא‬
‫צייתי להדדי"‪ ,‬כך שלמסקנת הגמרא הגורל אינו‬
‫(עיין ריטב"א‪ ,‬ובשטה מקובצת בשם רא"ם‪[ ,‬ר"י אבן מיגאש]‪ ,‬וכן‬ ‫נוטל חלק פעיל במעשה הקנין‪ ,‬או ש"ההיא הנאה‬
‫דקא צייתי להדדי"‪ ,‬היא רק העילה לכך שהגורל יהיה‬
‫גרס היד רמ"ה)‪ ,‬ולדבריהם בהכרח שהגמרא ביטלה את‬
‫הפרשנות הראשונה ולמסקנה היא סבורה שהקנין‬ ‫אקטיבי בקנין‪ ,‬ובאמת הגורל הוא המעשה קנין‪.‬‬
‫אינו מחמת הגורל‪ ,‬אלא רק מצד ההיא הנאה דקא‬
‫חילופי גרסאות‬
‫צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו להדדי‪.‬‬
‫ולכאורה הפרשנות המדויקת בגמרא נגזרת‬
‫שלושת עמודי ההוראה‬ ‫מחילוקי הגרסאות בגמרא‪ ,‬כי הרי בתחילת הסוגיא‬
‫סברנו שהגורל הוא הדינמי בקנין‪ ,‬ולכן הגמרא‬
‫וכן נראה מדבריהם של שלושת עמודי ההוראה‪,‬‬ ‫הקשתה שכמו שבחלוקת הארץ הגורל לא הועיל‬
‫הרי"ף (בבא בתרא דף נ"א עמוד א')‪ ,‬רמב"ם (הלכות שכנים פרק‬ ‫ללא אורים ותומים‪ ,‬כך גם לדורות לא יועיל הגורל‬
‫ב' הלכה י"א)‪ ,‬והרא"ש (פרק בית כור סימן ב')‪ ,‬וההוכחה לכך‬ ‫ללא האורים ותומים‪ ,‬ולכן באם גורסים "אלא אמר‬
‫היא מכך שהרי"ף והרא"ש כמענה לשאלת הגמרא‬ ‫רב אשי" המשמעות של הדברים הינה שהגמרא‬
‫מה הטעם שקנו כולם‪ ,‬ציטטו רק את תשובתו של‬ ‫מבטלת את הפרשנות הקודמת ומסבירה שהקנין‬
‫רב אשי שסיבת ההקנאה היא מפני ההיא הנאה‬ ‫אינו מחמת הגורל‪ ,‬אלא שמחמת "ההיא הנאה דקא‬
‫דקא צייתי להדדי‪ ,‬והם התעלמו כליל מהדימוי‬
‫לחלוקת הארץ‪ ,‬הרי שהם סבורים שלמסקנת‬
‫הגמרא ההקנאה היא רק מפני ההוא הנאה‪ ,‬וללא כל‬
‫זיקה לחלוקת הארץ‪ ,‬ולכן הם לא ציטטו את תחילת‬