Page 328 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 328
משה א"י גישר ' -א הלע מתנת חכש
-חלק א'- עלה א'
קנין גורל
המקור לקנין גורל
גמרא זו מהווה מקור להלכה שעריכת הגורל במסכת בבא בתרא (דף ק"ו עמוד ב') "תניא ,ר' יוסי
מהווה תחליף לעשיית קנין ,כך שמיד לאחר עשיית אומר האחין שחלקו ,כיון שעלה גורל לאחד מהן -קנו
הגורל נעשה הזוכה הבעלים על חלקו ,ויש לעיין כולם [כלומר שמלבד הגורל אין כל צורך לעשות עוד
בסוגיא זו בכמה ענינים ,וזאת בכדי שנוכל להכריע קנין ,אלא הטלת הגורל משמשת כתחליף לעשיית
קנין ,ומי ששמו יעלה בגורל יזכה מיידית בחלקו ,ללא
האם קנין גורל רלוונטי גם בגורלות המצויות. כל צורך בפעולה נוספת – כן הביאור לכאורה ,ועיין
להלן] ,מאי טעמא [מה הטעם שקנו ,והרי לא היה
הנקודות שטעונות ליבון ובירור: כאן מעשה קנין] ,אמר ר' אלעזר כתחלת ארץ ישראל,
מה תחלה בגורל ,אף כאן בגורל [כמו שבתחילה בעת
א .צריך לבאר את דברי הגמרא "תניא ,ר' יוסי חלוקת הארץ זכה כל אחד בחלקו באמצעות הגורל,
אומר האחין שחלקו ,כיון שעלה גורל לאחד מהן כך גם לדורות כאשר האחים מתחלקים בירושה
קנו כולם" ,מדוע קנו כולם והרי הגורל עלה רק לאחד החלקים נקנים באמצעות הגורל] ,אי מה להלן
בקלפי ואורים ותומים ,אף כאן בקלפי ואורים ותומים
מהאחים. [מקשה הגמרא שאם אנו מדמים את ההקנאה
בדומה לחלוקת הארץ ,אם כן כמו שאז מלבד
ב .וכן צריך לפרש את דברי רב אשי "בההוא הגורל היה גם אורים ותומים ,כך גם עתה לא יקנו
הנאה דקא צייתי להדדי ,גמרי ומקנו להדדי" ,מהי את החלקים ללא אורים ותומים ,ואם כן קנין הגורל
ההנאה שהאחים הסבו זה לזה שבגין כך הם גמרו שוב אינו רלוונטי ,הן מצד שלדאבון ליבנו מאז חורבן
והקנו זה לזה ,והאם סברא זו רלוונטית גם בגורלות בית ראשון בטלו האורים ותומים (סוטה דף מ"ח עמוד
א') ,והן מחמת ששואלים באורים ותומים רק שאלות
המצויות. הנצרכות לעניני הכלל ,ולא שאלות לצרכים פרטיים
(עיין סנהדרין דף ט"ז עמוד א' רש"י ד"ה ודלמא)] ,אמר רב אשי
ג .עוד צריך להבין האם לפי דברי רב אשי בההוא הנאה דקא צייתי להדדי ,גמרי ומקנו להדדי
ההקנאה היא רק מחמת ההנאה ,כך שלמסקנת [מתרץ רב אשי שההקנאה נעשית מחמת ההנאה
הגמרא הגורל אינו נוטל חלק פעיל במעשה הקנין,
או שההיא הנאה היא רק העילה לכך שהגורל יהיה ההדדית שהם מצייתים זה לזה]".
אקטיבי בקנין ,ובאמת הגורל הוא המעשה קנין.
ד .עוד נצטרך לברר האם נפסק להלכה שגורל
קונה ,או שדברי רבי יוסי שהגורל קונה לא נפסקו
להלכה.