Page 328 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 328

‫משה‬  ‫א"י גישר ‪' -‬א הלע‬                            ‫מתנת‬        ‫חכש‬

        ‫‪ -‬חלק א'‪-‬‬                                       ‫עלה א'‬

     ‫קנין גורל‬

     ‫המקור לקנין גורל‬

‫גמרא זו מהווה מקור להלכה שעריכת הגורל‬             ‫במסכת בבא בתרא (דף ק"ו עמוד ב') "תניא‪ ,‬ר' יוסי‬
‫מהווה תחליף לעשיית קנין‪ ,‬כך שמיד לאחר עשיית‬       ‫אומר האחין שחלקו‪ ,‬כיון שעלה גורל לאחד מהן ‪ -‬קנו‬
‫הגורל נעשה הזוכה הבעלים על חלקו‪ ,‬ויש לעיין‬        ‫כולם [כלומר שמלבד הגורל אין כל צורך לעשות עוד‬
‫בסוגיא זו בכמה ענינים‪ ,‬וזאת בכדי שנוכל להכריע‬     ‫קנין‪ ,‬אלא הטלת הגורל משמשת כתחליף לעשיית‬
                                                  ‫קנין‪ ,‬ומי ששמו יעלה בגורל יזכה מיידית בחלקו‪ ,‬ללא‬
       ‫האם קנין גורל רלוונטי גם בגורלות המצויות‪.‬‬  ‫כל צורך בפעולה נוספת – כן הביאור לכאורה‪ ,‬ועיין‬
                                                  ‫להלן]‪ ,‬מאי טעמא [מה הטעם שקנו‪ ,‬והרי לא היה‬
    ‫הנקודות שטעונות ליבון ובירור‪:‬‬                 ‫כאן מעשה קנין]‪ ,‬אמר ר' אלעזר כתחלת ארץ ישראל‪,‬‬
                                                  ‫מה תחלה בגורל‪ ,‬אף כאן בגורל [כמו שבתחילה בעת‬
‫א‪ .‬צריך לבאר את דברי הגמרא "תניא‪ ,‬ר' יוסי‬         ‫חלוקת הארץ זכה כל אחד בחלקו באמצעות הגורל‪,‬‬
‫אומר האחין שחלקו‪ ,‬כיון שעלה גורל לאחד מהן‬         ‫כך גם לדורות כאשר האחים מתחלקים בירושה‬
‫קנו כולם"‪ ,‬מדוע קנו כולם והרי הגורל עלה רק לאחד‬   ‫החלקים נקנים באמצעות הגורל]‪ ,‬אי מה להלן‬
                                                  ‫בקלפי ואורים ותומים‪ ,‬אף כאן בקלפי ואורים ותומים‬
                                     ‫מהאחים‪.‬‬      ‫[מקשה הגמרא שאם אנו מדמים את ההקנאה‬
                                                  ‫בדומה לחלוקת הארץ‪ ,‬אם כן כמו שאז מלבד‬
‫ב‪ .‬וכן צריך לפרש את דברי רב אשי "בההוא‬            ‫הגורל היה גם אורים ותומים‪ ,‬כך גם עתה לא יקנו‬
‫הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו להדדי"‪ ,‬מהי‬      ‫את החלקים ללא אורים ותומים‪ ,‬ואם כן קנין הגורל‬
‫ההנאה שהאחים הסבו זה לזה שבגין כך הם גמרו‬         ‫שוב אינו רלוונטי‪ ,‬הן מצד שלדאבון ליבנו מאז חורבן‬
‫והקנו זה לזה‪ ,‬והאם סברא זו רלוונטית גם בגורלות‬    ‫בית ראשון בטלו האורים ותומים (סוטה דף מ"ח עמוד‬
                                                  ‫א')‪ ,‬והן מחמת ששואלים באורים ותומים רק שאלות‬
                                      ‫המצויות‪.‬‬    ‫הנצרכות לעניני הכלל‪ ,‬ולא שאלות לצרכים פרטיים‬
                                                  ‫(עיין סנהדרין דף ט"ז עמוד א' רש"י ד"ה ודלמא)]‪ ,‬אמר רב אשי‬
‫ג‪ .‬עוד צריך להבין האם לפי דברי רב אשי‬             ‫בההוא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו להדדי‬
‫ההקנאה היא רק מחמת ההנאה‪ ,‬כך שלמסקנת‬              ‫[מתרץ רב אשי שההקנאה נעשית מחמת ההנאה‬
‫הגמרא הגורל אינו נוטל חלק פעיל במעשה הקנין‪,‬‬
‫או שההיא הנאה היא רק העילה לכך שהגורל יהיה‬                        ‫ההדדית שהם מצייתים זה לזה]"‪.‬‬

    ‫אקטיבי בקנין‪ ,‬ובאמת הגורל הוא המעשה קנין‪.‬‬

‫ד‪ .‬עוד נצטרך לברר האם נפסק להלכה שגורל‬
‫קונה‪ ,‬או שדברי רבי יוסי שהגורל קונה לא נפסקו‬

                                       ‫להלכה‪.‬‬
   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333