Page 325 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה הכש‬

‫הכרטיסים שנקנה‪ ,‬ואם אחד מהכרטיסים יעלה בגורל‬
‫נתחלק בשווה בזכיה‪ ,‬שמעון נהנה מהרעיון המקורי‬
‫ולאלתר הוא הביע את הסכמתו לשותפות‪ ,‬ואכן כל‬
‫אחד מהם רכש את הכרטיס עבור שניהם‪ ,‬כך ששניהם‬

‫נהיו לשותפים בשני הכרטיסים‪.‬‬

‫אך לאחר ההגרלה כשנודע לראובן שהוא זכה בהגרלה‬
‫בחמישים אלף שקל‪ ,‬הוא התעצב מאד על כך שיצטרך‬
‫להעביר לשמעון חצי מהסכום‪ ,‬ועלה בלבו לנסות להערים‬
‫על שמעון‪ ,‬והוא פנה אליו בהצעה לבטל את השותפות‪,‬‬
‫ולמרבה ההפתעה שמעון הסכים להצעה החדשה‪ ,‬ואמר‬
‫הכרטיס שלי יהיה שלי‪ ,‬והכרטיס שלך יהיה שלך‪ ,‬וראובן‬
‫שהתרשם עמוקות מתמימותו של שמעון חזר לביתו‬

‫שבע רצון‪.‬‬

‫לאחר זמן נודע לראובן שהסכמתו של שמעון‬
‫לביטול השותפות לא נבעה מתמימות יתרה‪ ,‬אלא‬
‫הסיבה האמיתית שהביאה את שמעון להסכים לבטל‬
‫את השותפות‪ ,‬היתה מחמת ששמעון כבר הספיק לברר‬
‫שהכרטיס שנמצא אצלו זכה במאתים אלף שקל‪ ,‬ולכן‬

‫הוא הסכים בנפש חפצה לבטל את השותפות‪.‬‬

‫לאור ההתפתחויות היפך ראובן את טענותיו‪ ,‬והוא תבע משמעון לקיים את‬
‫השותפות ולחלוק בפרסים שווה בשווה‪ ,‬האם יש בסיס לדרישתו של ראובן?‬

‫שורש הספק‬

‫שלושת הסיפורים המפעימים למרות הנבדל שביניהם‪ ,‬אך הצד השווה שביניהם‬
‫הוא הצורך לברר את המעמד הממוני של הפרס לפני שהוא הועבר לרשותו של‬
‫הזוכה‪ ,‬כי אם נניח שהפרס נהיה של הזוכה מיד בשעה שהתברר מי הוא הזוכה בגורל‪,‬‬
‫אזי אכן ראובן ושמעון שותפים בזכיה‪ ,‬כי למרות שהם ויתרו על חלקם בכרטיס‪ ,‬אבל‬