Page 330 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫א"י גישר ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫של‬

‫חלקם בירושה‪ ,‬ואילו חלק מהאחים ישארו עם נכס‬ ‫הם היו כולם שותפים בכל הירושה‪ ,‬ומהרגע שאחד‬
‫משותף‪ ,‬ולכן בכדי למנוע מצב כזה הם הגו רעיון‬ ‫האחים נטל את חלקו‪ ,‬כבר אין לאח הזה שותפות‬
‫כיצד באמצעות גורל אחד יזכה כל אחד בחלקו‪,‬‬ ‫בשאר הנכסים‪ ,‬כך שמחמת הגורל אף שאר האחים‬
‫וזאת כמו שהציע רבינו יונה שהאח הבכור יגריל‬ ‫העמיקו את האחיזה שלהם בירושה‪ ,‬ולכן יש מובן‬
‫חלקה מסוימת ובאופן מיידי יזכו האחים לפי סדר‬ ‫לגירסא קנו כולם‪ ,‬וביאור דומה לזה ביאר הריטב"א‪.‬‬

‫תולדתם בשאר החלקים זה בצד זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬והראב"ד [הובא בשטמ"ק] פירש שיש‬
‫משמעות נוספת בגורל גם ביחס לשאר האחים‪,‬‬
‫ה‪ .‬ביאור נוסף כתבו בזה הר"י מיגאש והתוספות‬ ‫כי אף שהאחים החליטו לחלק את הנכסים בגורל‪,‬‬
‫רי"ד‪ ,‬שכידוע תהליך חלוקת הנכסים מורכב משני‬ ‫אך עד לשעת הגורל האחים היו יכולים לחזור בהן‪,‬‬
‫שלבים‪ ,‬כשבתחילה מחלקים את העוגה לפרוסות‬ ‫ולהחליט שהם מעונינים לבצע את חלוקת הירושה‬
‫שוות‪ ,‬ורק לאחר מכן מחליטים מי יטול כל פרוסה‪,‬‬ ‫שלא באמצעות הגורל‪ ,‬אלא בדרכים אחרות‪ ,‬וכגון‬
‫כלומר מאחר וערכם של הנכסים אינו שווה ערך‪ ,‬כי‬ ‫שמי שיתן יותר כסף יוכל לבחור ראשון את חלקו‪,‬‬
‫פעמים ששתי חלקות קרקע הם שוות ערך לחלקה‬ ‫אך מהרגע שאחד מהאחים העלה את חלקו בגורל‪,‬‬
‫אחת‪ ,‬ומאידך יש חלקות שהינן עידית שבעידית‬ ‫שוב אין אפשרות לחזור מההסכמה לחלוק בגורל‪,‬‬
‫ושומתן מרובה‪ ,‬וכמו שפשוט להבין שמגרש בניה‬ ‫וכולן קנו לענין זה שהם מחויבים להמשיך את‬
‫במרכז הארץ שווה הרבה יותר ממגרש בדרום‬
‫הארץ או בצפונה‪ ,‬וכן אין כל השוואה בין מגרש‬ ‫חלוקת הנכסים דווקא באמצעות הגורל‪.‬‬
‫באזור מבוקש ביותר ובין מגרש באזור נחשל‪ ,‬לכן‬
‫בתחילה מעריכים את שווים של החלקים‪ ,‬ומחלקים‬ ‫ד‪ .‬ורבינו יונה ביאר‪ ,‬שהסוגיא עוסקת במקרה‬
‫את הנכסים לחלקים שווי ערך‪ ,‬ורק לאחר שנקבעו‬ ‫שהאחים החליטו לברר את כל החלקים באמצעות‬
‫החלקים רק אז מטילים גורל בכדי להחליט למי‬ ‫גורל אחד‪ ,‬וזאת על ידי שהם הגיעו להסכמה שלאחר‬
‫יהיה כל חלק‪ ,‬ועל זה אמרה הגמרא שקנו כולם‪,‬‬ ‫שהאח הבכור יברר את חלקו באמצעות הגורל‪ ,‬אז‬
‫היינו שמהרגע שאחד מהאחים קיבל את הפרוסה‬ ‫האח השני יטול את החלקה שעל ידו‪ ,‬והאח השלישי‬
‫שלו‪ ,‬שוב אי אפשר לשנות את אופן פריסת העוגה‪,‬‬ ‫יטול את החלקה הבאה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬כך שבאמצעות‬
‫ובהכרח שהחלוקה תיוותר כמו שסוכם‪ ,‬אלא‬ ‫גורל אחד הובררו כל החלקים‪ ,‬ובמקרה כזה אכן‬
‫שעליהם להמשיך את החלוקה ולקבוע מי יזכה בכל‬
‫באמצעות גורל אחד קנו כולן‪.‬‬
‫פרוסה‪.‬‬
‫ויתכן שהסיבה שהאחים עשו כך‪ ,‬בכדי למנוע‬
‫הרמב"ם סתם ולא פירש‬ ‫מצב שבאמצע תהליך ההגרלה לאחר שחלק‬
‫מהאחים כבר ביררו את חלקם באמצעות הגורל‪,‬‬
‫ולאחר שאנו מבינים את ריבוי האפשרויות‬ ‫יחליט אחד מהאחים שעדיין לא עלה חלקו בגורל‬
‫לפרש את צמד המילים‪ :‬קנו כולן‪ ,‬תובן השגתו של‬ ‫שהוא חוזר בו מהסכמתו לחלוק בגורל‪ ,‬ואז יצטרכו‬
‫הראב"ד על הרמב"ם "אמר אברהם לא נתחוורו‬ ‫שוב להגיע להסכמה כיצד לחלק את הנכס‪ ,‬דבר‬
‫דבריו"‪ ,‬שהראב"ד השיג על הרמב"ם על כך שהוא‬ ‫שיכול לגרור עיכובים רבים לגמר החלוקה‪ ,‬ויווצר‬
‫סתם את הדברים כנוסח הגמרא וכתב "כיון שעלה‬ ‫מצב לא שוויוני שחלק מהאחים כבר נטלו את‬