Page 332 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 332
משה א"י גישר ' -ג הלע מתנת שלב
לחבירו" ,וכדרכו הולך בזה הרמב"ם כשיטת הרי"ף, דברי הגמרא שכתוב שם שהמקור לקנין גורל הינו
שגם הוא לא הזכיר כלל בדבריו את הדימוי לחלוקת מחלוקת הארץ.
הארץ ,אלא פירש שסיבת ההקנאה היא מחמת ההוא
הנאה[ ,וכן דייק בדבריהם הכנסת הגדולה בספרו וכן נראה מדברי הרמב"ם ,שהרי הרמב"ם לא
הזכיר כלל בלשונו שהגורל הוא סיבת הקנין ,אלא
דינא דחיי עשה פ"ב ד"ה בהנאה]. הוא נימק את סיבת הקנין רק מפני ההנאה ההדדית,
וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א)
כך שהנידון האם למסקנה הקנין מתבצע רק "האחין שחלקו ועשו ביניהם גורל כיון שעלה גורל
מפני ההיא הנאה דקא צייתי להדדי ,או גם באמצעות לאחד מהן קנו כולן ,בהנייה שנעשית להם ,ששמעו
הגורל ,זה תלוי בגירסאות בגמרא ,ושנוי במחלוקת זה מזה לדבר שהסכימו עליו ,גמר כל אחד מהן ומקנה
הראשונים.
ולכאורה ישנם כמה השלכות מעשיות לנידון זה:
מטרת הגורל להכריע על הסדרי חלוקת הנכס ,אין א .לגבי מטלטלים
זה בדומה לחלוקת הארץ ,ואי אפשר לחייב זה את זה
להטיל ביניהם גורל ,אבל בספר ערך ש"י (חושן משפט לגבי השאלה האם גורל קונה גם בחלוקת
סימן קנ"ד סעיף ג' בהג"ה) השיג על הנתיבות המשפט נכסים דניידי ,או רק בנדל"ן [נכסי דלא ניידי] ,כי הרי
וכתב שהגם שהמקור של קנין גורל הינו מחלוקת בחלוקת הארץ היה רק נכסי דלא ניידי [קרקעות],
הארץ ,אך אין טעם לומר שהגורל יקנה רק בחלוקת ואם נחליט שהמקור לקנין גורל הינו מחלוקת
נכס ולא בהכרעות על זכויות השותפים ,וממילא אין הארץ ,אם כן אין לנו מקור לכך שהגורל יקנה בנכסי
כל מניעה ללמוד מחלוקת הארץ שיועיל גם בזה קנין דניידי ,ואכן הריטב"א (בבא בתרא דף ק"ו עמוד ב') כותב
בשם מורו ורבו שגורל מועיל לקנות רק בקרקעות
גורל. ולא במטלטלים ,וזאת מכיון שחלוקת הארץ היתה
רק על קרקעות ולא על מטלטלים ,אך ברשב"ם
ג .האם גורל יכול להקנות את כל הנכס לאחד כתב שמזה שהגמרא לא כתבה שגורל מועיל רק
לקרקעות ,מוכח שהגורל קונה גם במטלטלים[ ,ועיין
אמנם גם הערך ש"י מסכים עקרונית שמאחר
והמקור לקנין גורל הינו מחלוקת הארץ ,ולכן הגורל בזה עוד להלן].
יקנה רק בדומה לחלוקת הארץ ,ומטעם זה פסק
הערך ש"י (חושן משפט סימן קע"ג סעיף ב') שגורל מועיל ב .האם גורל מועיל לתת זכות קדימה
רק על חלוקת הנכס בין כל השותפים ,אך הגורל
לא מועיל להקנות את כל הנכס לאחד מהשותפים, בנתיבות המשפט (סימן קנ"ד ס"ק ו') כתב שמאחר
וזאת מאחר ואין זה דומה לגורל של חלוקת הארץ ולומדים קנין גורל מחלוקת הארץ ,לכן לא מועיל
שהיה על חלוקת הנכסים ,והערך ש"י סבור שבשונה הגורל אלא בדומה לחלוקת הארץ ,אבל במקרה
מהחילוק של הנתיבות המשפט (הנזכר באות ב') חילוק שהשותפים אינם חולקים את הנכסים ,אלא שיש
זה הינו חילוק מהותי ,כי בהחלט יש סברא לומר צורך להכריע למי מבין השותפים תהיה הזכות
שקנין גורל יועיל רק לבירור החלקים ,ולהכריע לפתוח חלון ,וכיוצא בזה ,באופנים אלו כיון שאין