Page 329 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 329

‫מתנת גורלה משה טכש‬

      ‫קנין גורל בגורלות המצויות‬                 ‫ה‪ .‬עוד צריך להבהיר האם מאחר והמקור לקנין‬
                                                ‫גורל הוא הגורל שנעשה בחלוקת הארץ א"כ יועיל קנין‬
‫ובכדי לקבוע שגם בגורלות המצויות מועיל קנין‬      ‫הגורל רק בקרקעות‪ ,‬או שהגורל יקנה גם במטלטלים‪.‬‬
‫גורל עלינו להגיע למסקנה‪ ,‬שגם להלכה מועיל קנין‬
‫גורל‪ ,‬ושסברת "בההיא הנאה דקא צייתי להדדי‬        ‫ו‪ .‬וכן צריך לברר האם קנין גורל מועיל גם‬
                                                ‫במקרה שאחד מהמשתתפים בגורל הינו נכרי‪,‬‬
   ‫גמרי ומקנו להדדי" שייכת גם בגורלות המצויות‪.‬‬  ‫והאליבי לטענה זו הינו מחמת שהמקור לקנין גורל‬
                                                ‫הוא חלוקת הארץ‪ ,‬והרי שם כל המשתתפים בגורל‬
‫וכן צריך להסיק שהגורל מועיל גם במטלטלים‪,‬‬        ‫היו יהודים‪ ,‬אם כן יתכן שאם אחד מהמשתתפים‬
‫ובמקרה שגם נכרים השתתפו בהגרלה נצטרך‬
                                                   ‫בגורל אינו יהודי לא יועיל קנין הגורל באופן כזה‪.‬‬
   ‫להכריע שגורל קונה גם באם גוי נטל חלק בגורל‪.‬‬

‫פתיחה לעלה ב' ‪ -‬ו'‬

‫מחלוקת הרמב"ם והראב"ד‬

‫אבל הראב"ד השיג על הרמב"ם וכתב "אמר‬             ‫כתב הרמב"ם (הלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א) "האחין‬

‫שחלקו ועשו ביניהם גורל‪ ,‬כיון שעלה גורל לאחד מהן אברהם לא נתחוורו דבריו"‪ ,‬הראב"ד לא מסכים‬

‫‪ -‬קנו כולן‪ ,‬בהנייה שנעשית להם ששמעו זה מזה לדבר עם פסיקתו של הרמב"ם‪ ,‬אך הוא לא הרחיב לבאר‬

‫שהסכימו עליו‪ ,‬גמר כל אחד מהן ומקנה לחבירו"‪ ,‬מדוע‪ ,‬אלא סתם בקוצר וכתב "לא נתחוורו דבריו"‪,‬‬

‫הרי שהרמב"ם פסק להלכה כדברי רבי יוסי שגורל ובגלל שהראב"ד קיצר בלשונו לכן מפרשי הרמב"ם‬

‫קונה‪ ,‬וכפרשנותו של רב אשי שהעילה לקנין היא העלו כמה ביאורים בפירוש השגתו של הראב"ד‪,‬‬

‫מחמת "ההוא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬גמרי ומקנו ומתוך ביאור דברי הראב"ד‪ ,‬ומחלוקתו עם הרמב"ם‪,‬‬

‫להדדי"‪ ,‬וכפי שתרגם הרמב"ם מילים אלו ללשון יתבארו הנקודות שהעלנו לדיון‪ ,‬ומזה נסיק מסקנות‬

‫הקודש "בהנייה שנעשית להם ששמעו זה מזה לדבר בהקשר לשאלת הפתיחה האם הגורל קונה בגורלות‬

‫המצויות‪.‬‬                                        ‫שהסכימו עליו‪ ,‬גמר כל אחד מהן ומקנה לחבירו"‪.‬‬

                                        ‫עלה ב'‬

‫ביאור דברי הגמרא "קנו כולם"‬

   ‫ונאמרו בזה בראשונים ה' פירושים‪:‬‬              ‫הביאור הראשון בדברי הראב"ד נגזר‬
                                                ‫מהתחבטותם של הראשונים בפירוש דברי הגמרא‬
‫א‪ .‬רבינו גרשום גרס "כיון שעלה גורל לאחד‬         ‫שצוטטו להלכה ברמב"ם "כיון שעלה גורל לאחד‬
‫מהן ‪ -‬הגיעו"‪ ,‬ולפי גרסתו אכן הגמרא לא התייחסה‬   ‫מהן ‪ -‬קנו כולן"‪ ,‬שלכאורה אינו מובן מדוע קנו כולן‪,‬‬
                                                ‫והרי הגורל מקנה רק לזה שכבר עלה בגורל‪ ,‬אבל‬
        ‫לשאר האחים‪ ,‬אלא רק לזה שעלה בגורל‪.‬‬      ‫אלו שעדיין לא התברר חלקם באמצעות הגורל‬

‫ב‪ .‬הרשב"ם מפרש שאכן לגורל יש משמעות‬                                              ‫מדוע שיקנו‪.‬‬
‫גם ביחס לבעלות של שאר האחים‪ ,‬כי עד הגורל‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334