Page 321 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה אכש‬

‫הכרטיס עם המספר ‪ ,479‬אך רגע לפני שהחנוכיה‬
‫הועברה לידיו של חיימקה‪ ,‬נזעק לפתע שמוליק‬
‫[שבדיוק באותם רגעים שהוכרזה זכייתו הוצרך לצאת‬
‫מהאולם] ורץ במהירות לעבר הבמה כשהוא מנפנף‬
‫בכרטיס הנושא את המספר ‪ ,348‬המספר שעלה בגורל‬
‫הראשון‪ ,‬והוא דרש לקבל את החנוכיה כי הרי הוא זה‬

‫שזכה בהגרלה‪.‬‬

‫ההתלבטות‬

‫המארגן הנבוך היה אובד עצות‪ ,‬והוא הביט לחלופין על חיימקה ועל שמוליק‬
‫כששניהם עומדים בסמוך לבמה ועיניהם מביעות השתוקקות לזכות בפרס המיוחל‪,‬‬
‫והוא לא ידע כיצד לנהוג‪ ,‬האם להעניק את החנוכיה לשמוליק מאחר והוא זכה בגורל‬
‫הראשון‪ ,‬ומהרגע שנודע שהמספר ‪ 348‬נמצא אצל שמוליק הרי התברר שהוא הזוכה‪,‬‬

‫ואילו הגורל השני נעשה בטעות‪.‬‬

‫או שמא מאחר ומשום מה שמוליק התמהמה [ולו מסיבה צודקת] ולמרות‬
‫הקריאות החוזרות ונשנות הוא לא ניגש לבמה ליטול את הפרס‪ ,‬אם כן הוא הפסיד‬
‫בכך את זכותו לקבל את הפרס‪ ,‬וחיימקה הוא הזוכה המאושר‪ ,‬ובפרט שברור לכל‬
‫שמאחר ושמוליק לא ניגש לבמה לא היתה למארגן אופציה אחרת‪ ,‬והוא היה חייב‬
‫להוציא עוד פתק מהקלפי‪ ,‬כי לא היה ניתן לאכזב את כל הילדים שטרחו ולמדו‬
‫במשך שעה וחצי בכדי להיות שותפים בהגרלה‪ ,‬ולבסוף להכריז על כך שאין זוכה‪,‬‬
‫ומה עוד שאם כך המארגן היה נוהג הרי למחרת היתה לועזת עליו כל השכונה‪ ,‬והיו‬
‫אומרים שמספר ‪ 348‬היה כרטיס פיקטיבי‪ ,‬ומלכתחילה המארגן לא התכוון בכלל‬
‫להעניק את החנוכיה לאחד הילדים‪ ,‬ומעבר לבושה וכלימה שהיו מנת חלקו‪ ,‬הרי ילדי‬
‫השכונה היו מאבדים את אמונם במארגן‪ ,‬ובפעם הבאה כשהוא יכריז על הגרלה אף‬
‫ילד לא יגיע ללימוד‪ ,‬כך שבהכרח מאחר והזוכה לא ניגש לבמה הוא ויתר על זכייתו‪,‬‬

‫והגורל השני הוא הגורל התקף‪ ,‬וממילא חיימקה הוא הזוכה המאושר‪.‬‬

‫ממון המוטל בספק‬

‫ואולי מאחר ויש צדדים לכאן ולכאן‪ ,‬אם כן מן הראוי לעשות פשרה בין הצדדים‬
‫ולהעניק חצי משווי החנוכיה לחיימקה וחצי השני מערכה לשמוליק‪ ,‬או לחלופין‬

‫לערוך ביניהם גורל נוסף שיכריע מי מבין שניהם יזכה בחנוכיה‪.‬‬