Page 299 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 299
מתנת גורלה משה טצר
המרדכי וכותב שזה מועיל רק אם ההבטחה ניתנה מהן יכול לחזור בו ,ויהיה זה חייב ליתן דמים" ,וכן הוא
לאחר שנולד הילד ,כי אם ההבטחה ניתנה למוהל בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ר"א סעיף א').
עוד לפני שהתינוק נולד הרי זה כקנין על דבר שלא
בא לעולם ,וגם קנין סיטומתא לא מועיל בדבר שלא לאור זאת טוען הבאר משה שמאחר ומנהג
בא לעולם ,ודבריו הובאו בספר ים של שלמה (בבא המדינה הוא שבזה שכותבים את שם הלקוח על גבי
קמא פרק ח' סימן ס') ,ובקצות החושן (סימן ר"א ס"ק א'), הכרטיס הוא זוכה בכרטיס ,ממילא אף זה בכלל 'קנין
ובנתיבות המשפט (סימן ר"א ס"ק א') ,והוזכר גם בשו"ת סיטומתא' ,ולכן מכיון שרבי פנחס רשם את שמם
רבי עקיבא איגר (מהדורא קמא סימן קל"ד) ,וכדברי של רבי שלמה זלמן ובניו על גבי הכרטיס ממילא הם
המרדכי כתב גם הרדב"ז (חלק א' סימן רע"ח) ,ולפי נעשו שותפים בכרטיס ,ועל רבי פנחס להתחלק עמם
דבריהם גם בכרטיס הגרלה מכיון שזה דבר שלא בא
בכסף הזכיה.
לעולם ,לכן לא יועיל בזה קנין סיטומתא.
קנין סיטומתא בדבר שלא בא לעולם
שיטת הרא"ש
אלא שהבאר משה חוזר וטוען שבמקרה זה
אך הרא"ש בתשובה (שו"ת הרא"ש כלל י"ג סוף סימן כ') לא יועיל קנין סיטומתא בכדי להקנות את הכרטיס,
כתב במפורש שאם מנהג העולם להקנות דבר שלא וזאת מחמת שהזכיה בלוטו הינה בכלל דבר שלא
בא לעולם הקנין מועיל ,משום שקנין סיטומתא בא לעולם[ ,וכמו שהתבאר בעלה ג'] ,וממילא כשם
שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם בסוגי
מועיל אף בדבר שלא בא לעולם. הקנינים שמקורם מהתורה ,כך גם אי אפשר להקנות
דבר שלא בא לעולם בקנין סיטומתא ,כי הרי כל כוחו
הכרעת החתם סופר של מנהג המדינה הוא רק שאם הונהג לעשות מעשה
מסוים כקנין ,אז גם מעשה קנין זה יכנס לקטגוריית
ובשו"ת חתם סופר (חלק חושן משפט סימן ס"ו סוף אות הקנינים שיש להם תוקף משפטי ,אבל את כללי
ב') ביאר שאין כאן מחלוקת ,אלא הכל תלוי במנהג המכירות רק דין התורה קובע ,ומכיון שבדיני התורה
המדינה ,כי אם המנהג היה לעשות את הקנין גם אין אדם מקנה דבר שלא בעולם ,ממילא אף מנהג
בדבר שלא בא לעולם ,אם כן באופן זה מהני קנין
סיטומתא אף בדבר שלא בא לעולם ,אבל אם המנהג המדינה לא יועיל להקנות דבר שלא בא לעולם.
היה לעשות קנין זה רק בדבר שבעולם ,והוא עשה
את הקנין בדבר שלא בא לעולם ,אז לא מהני קנין התחייבות למוהל
סיטומתא על דבר שלא בא לעולם ,ולכן במקרה של
המרדכי שהאב הבטיח לכבד את המוהל למול את והבאר משה מביא סימוכין לדבריו מדברי
בנו ,גם הרא"ש יודה שלא יועיל בזה קנין סיטומתא, המרדכי (שבת סוף פרק רבי אלעזר דמילה) אודות המנהג
וזאת מאחר והנורמה המקובלת היא לכבד את שאם אדם כיבד את חברו למול את בנו ,אסור לאבא
המוהל רק לאחר הלידה ,ואם כן במקרה זה אין מנהג לחזור בו ,וכתב שם המרדכי שהתוקף לדין זה הוא
להקנות דבר שלא בא לעולם ,אבל במקרה שהנורמה מחמת קנין סיטומתא ,שמכיון שנהגו כן שהאב
המקובלת היא להקנות את הדבר בטרם בא לעולם, לא יחזור בו מהתחייבותו למוהל ,ממילא מנהג זה
קיבל תוקף משפטי כדין קנין סיטומתא ,אך מוסיף