Page 299 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה טצר‬

‫המרדכי וכותב שזה מועיל רק אם ההבטחה ניתנה‬ ‫מהן יכול לחזור בו‪ ,‬ויהיה זה חייב ליתן דמים"‪ ,‬וכן הוא‬
‫לאחר שנולד הילד‪ ,‬כי אם ההבטחה ניתנה למוהל‬ ‫בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ר"א סעיף א')‪.‬‬
‫עוד לפני שהתינוק נולד הרי זה כקנין על דבר שלא‬
‫בא לעולם‪ ,‬וגם קנין סיטומתא לא מועיל בדבר שלא‬ ‫לאור זאת טוען הבאר משה שמאחר ומנהג‬
‫בא לעולם‪ ,‬ודבריו הובאו בספר ים של שלמה (בבא‬ ‫המדינה הוא שבזה שכותבים את שם הלקוח על גבי‬
‫קמא פרק ח' סימן ס')‪ ,‬ובקצות החושן (סימן ר"א ס"ק א')‪,‬‬ ‫הכרטיס הוא זוכה בכרטיס‪ ,‬ממילא אף זה בכלל 'קנין‬
‫ובנתיבות המשפט (סימן ר"א ס"ק א')‪ ,‬והוזכר גם בשו"ת‬ ‫סיטומתא'‪ ,‬ולכן מכיון שרבי פנחס רשם את שמם‬
‫רבי עקיבא איגר (מהדורא קמא סימן קל"ד)‪ ,‬וכדברי‬ ‫של רבי שלמה זלמן ובניו על גבי הכרטיס ממילא הם‬
‫המרדכי כתב גם הרדב"ז (חלק א' סימן רע"ח)‪ ,‬ולפי‬ ‫נעשו שותפים בכרטיס‪ ,‬ועל רבי פנחס להתחלק עמם‬
‫דבריהם גם בכרטיס הגרלה מכיון שזה דבר שלא בא‬
‫בכסף הזכיה‪.‬‬
‫לעולם‪ ,‬לכן לא יועיל בזה קנין סיטומתא‪.‬‬
‫קנין סיטומתא בדבר שלא בא לעולם‬
‫שיטת הרא"ש‬
‫אלא שהבאר משה חוזר וטוען שבמקרה זה‬
‫אך הרא"ש בתשובה (שו"ת הרא"ש כלל י"ג סוף סימן כ')‬ ‫לא יועיל קנין סיטומתא בכדי להקנות את הכרטיס‪,‬‬
‫כתב במפורש שאם מנהג העולם להקנות דבר שלא‬ ‫וזאת מחמת שהזכיה בלוטו הינה בכלל דבר שלא‬
‫בא לעולם הקנין מועיל‪ ,‬משום שקנין סיטומתא‬ ‫בא לעולם‪[ ,‬וכמו שהתבאר בעלה ג']‪ ,‬וממילא כשם‬
‫שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם בסוגי‬
‫מועיל אף בדבר שלא בא לעולם‪.‬‬ ‫הקנינים שמקורם מהתורה‪ ,‬כך גם אי אפשר להקנות‬
‫דבר שלא בא לעולם בקנין סיטומתא‪ ,‬כי הרי כל כוחו‬
‫הכרעת החתם סופר‬ ‫של מנהג המדינה הוא רק שאם הונהג לעשות מעשה‬
‫מסוים כקנין‪ ,‬אז גם מעשה קנין זה יכנס לקטגוריית‬
‫ובשו"ת חתם סופר (חלק חושן משפט סימן ס"ו סוף אות‬ ‫הקנינים שיש להם תוקף משפטי‪ ,‬אבל את כללי‬
‫ב') ביאר שאין כאן מחלוקת‪ ,‬אלא הכל תלוי במנהג‬ ‫המכירות רק דין התורה קובע‪ ,‬ומכיון שבדיני התורה‬
‫המדינה‪ ,‬כי אם המנהג היה לעשות את הקנין גם‬ ‫אין אדם מקנה דבר שלא בעולם‪ ,‬ממילא אף מנהג‬
‫בדבר שלא בא לעולם‪ ,‬אם כן באופן זה מהני קנין‬
‫סיטומתא אף בדבר שלא בא לעולם‪ ,‬אבל אם המנהג‬ ‫המדינה לא יועיל להקנות דבר שלא בא לעולם‪.‬‬
‫היה לעשות קנין זה רק בדבר שבעולם‪ ,‬והוא עשה‬
‫את הקנין בדבר שלא בא לעולם‪ ,‬אז לא מהני קנין‬ ‫התחייבות למוהל‬
‫סיטומתא על דבר שלא בא לעולם‪ ,‬ולכן במקרה של‬
‫המרדכי שהאב הבטיח לכבד את המוהל למול את‬ ‫והבאר משה מביא סימוכין לדבריו מדברי‬
‫בנו‪ ,‬גם הרא"ש יודה שלא יועיל בזה קנין סיטומתא‪,‬‬ ‫המרדכי (שבת סוף פרק רבי אלעזר דמילה) אודות המנהג‬
‫וזאת מאחר והנורמה המקובלת היא לכבד את‬ ‫שאם אדם כיבד את חברו למול את בנו‪ ,‬אסור לאבא‬
‫המוהל רק לאחר הלידה‪ ,‬ואם כן במקרה זה אין מנהג‬ ‫לחזור בו‪ ,‬וכתב שם המרדכי שהתוקף לדין זה הוא‬
‫להקנות דבר שלא בא לעולם‪ ,‬אבל במקרה שהנורמה‬ ‫מחמת קנין סיטומתא‪ ,‬שמכיון שנהגו כן שהאב‬
‫המקובלת היא להקנות את הדבר בטרם בא לעולם‪,‬‬ ‫לא יחזור בו מהתחייבותו למוהל‪ ,‬ממילא מנהג זה‬
‫קיבל תוקף משפטי כדין קנין סיטומתא‪ ,‬אך מוסיף‬