Page 295 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה הצר‬

‫את זכות הגוביינא לאחר‪ ,‬עליו להקנות לו את החוב‪,‬‬ ‫וכן הכריע להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ס"ו‬
‫ולהעניק לו את זכות הגוביינא‪.‬‬ ‫סעיף א') "אותיות אין נקנין אלא בכתיבה ומסירה"‪ ,‬כך‬
‫שלהלכה אין אפשרות למכור שטר אלא באמצעות‬
‫אבל כאשר התחייבות הלווה לא היתה רק‬
‫ביחס למלווה‪ ,‬אלא הוא שיעבד את עצמו בשטר‬ ‫מסירה וכתיבה‪.‬‬
‫לכל מי שיציג כנגדו את השטר‪ ,‬ממילא אין כל צורך‬
‫שהמלווה ימכור לו את החוב‪ ,‬אלא די בזה שהמלווה‬ ‫מעתה אף שיוסף מסר לשמעון את כרטיס‬
‫ימכור לו את הנייר‪ ,‬וממילא יהיה לקונה את זכות‬ ‫ההגרלה‪ ,‬אך הוא לא כתב לו שטר על המכירה הזו‪,‬‬
‫הגוביינא‪ ,‬כי הרי זכות הגוביינא לא היתה רק ביחס‬ ‫ומכיון שנפסק להלכה ששטרות אינם נקנים במסירה‬
‫למלווה‪ ,‬אלא היא לכל מי שיציג כנגד הלווה את‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא רק בצירוף כתיבת שטר על המכירה‪ ,‬אם‬
‫השטר‪ ,‬ומכיון שהשטר יהיה בידי הרוכש הרי‬ ‫כן גם כרטיס ההגרלה לא יקנה לשמעון‪ ,‬כי הרי יוסף‬
‫שההתחייבות תהיה כלפיו‪ ,‬כך שבמקרה זה אין כל‬
‫צורך למכור את החוב‪ ,‬אלא די במכירת הנייר‪ ,‬והרי‬ ‫לא כתב לו שטר על מכירת הכרטיס‪.‬‬

‫הנייר דינו ככל המטלטלים שנקנים במסירה‪.‬‬ ‫ולכן כתב בשו"ת בית שלמה (חושן משפט סימן כ"א)‬
‫שאם רוכש כרטיס הגרלה מעונין להעביר את הכרטיס‬
‫ופסיקתו של התרומת הדשן צוטטה בבית יוסף‬ ‫לחברו‪ ,‬הכרטיס לא יקנה לחבר אלא במסירה‬
‫(חושן משפט סימן ס"ו)‪ ,‬ונפסקה להלכה ברמ"א (חושן‬
‫משפט סימן ס"ו סעיף א') "יש אומרים דשטר שכתוב בו‪,‬‬ ‫ובכתיבת שטר על המכירה‪.‬‬
‫אני משעבד לך ולכל מי שמוציאו‪ ,‬נקנה בחליפין או‬
‫במסירה בלא כתיבה"‪ ,‬ומעתה מכיון שגם בכרטיסי‬ ‫שטר הנקנה במסירה‬
‫ההגרלה לא נכתב שמו של רוכש הכרטיס‪ ,‬אלא‬
‫כל מי שמציג את הכרטיס יכול לתבוע את הפרס‪,‬‬ ‫אך בשו"ת מהרש"ם (חלק ב' סימן ל"ד) חולק על‬
‫ממילא אין זה ככל השטרות שנכתבים על שמו של‬ ‫דברי הבית שלמה‪ ,‬והוא סבור שבכרטיס הגרלה אין‬
‫המלווה‪ ,‬שבאם רוצים למכור אותם‪ ,‬הם אינם נקנים‬ ‫צורך לכתוב שטר על המכירה‪ ,‬אלא הכרטיס יקנה‬
‫אלא במסירה ובכתיבת שטר על המכירה‪ ,‬אלא‬ ‫באמצעות מסירה בלבד‪ ,‬והוא מבסס את דבריו על‬
‫דין הכרטיס כדין שטר שיש בו התחייבות לכל מי‬ ‫דברי התרומת הדשן (סימן של"א) שפסק שאם הלווה‬
‫שיציג את השטר‪ ,‬שבזה הדין הוא שדי לקנותו בקנין‬ ‫כתב בשטר ההלוואה שהוא משעבד את עצמו‬
‫למלווה ולכל מי שיתבע אותו באמצעות כתב זה‪,‬‬
‫מסירה ככל שאר המטלטלים‪.‬‬ ‫באופן כזה יכול המלווה למכור את השטר לאחר‬

‫ולפי זה למרות שיוסף לא כתב לשמעון שטר על‬ ‫במסירה בלבד‪.‬‬
‫המכירה‪ ,‬אך מאחר ויוסף מסר לשמעון את כרטיס‬
‫וההסבר בדין זה הוא שהרי ביארנו שהסיבה‬
‫הגרלה‪ ,‬ממילא שמעון הוא הזוכה המאושר‪.‬‬ ‫שבהקנאת שטר צריכים לעשות ב' קנינים‪ ,‬זאת‬
‫מחמת שהמכירה כוללת שני דברים‪ ,‬נייר‪ ,‬וחוב‪ ,‬ואת‬
‫שיטת הש"ך‬ ‫הנייר קונים כמו שקונים את שאר המטלטלים דהיינו‬
‫במסירה‪ ,‬ואילו את החוב קונים באמצעות השטר‪,‬‬
‫אמנם דברי התרומת הדשן הללו אינם מוסכמים‪,‬‬ ‫אך כל זה אמת רק כאשר ההתחייבות של הלווה היא‬
‫וכבר האריך הש"ך (סימן ס"ו סעיף קטן י') לחלוק על‬ ‫רק כלפי המלווה‪ ,‬ולכן באם המלווה רוצה להעביר‬