Page 294 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 294

‫משה‬  ‫'ט גירש ‪' -‬ב הלע‬                                  ‫מתנת‬  ‫דצר‬

                                                             ‫עלה ב'‬

     ‫קנין מסירה‬

‫אך כל המתבאר בעלה א' היה נכון באם שמעון רק נתן כסף עבור הכרטיס‪,‬‬
‫אבל במקרה המדובר שיוסף גם מסר את הכרטיס לשמעון‪ ,‬אם כן היה כאן קנין‬

        ‫מסירה שמועיל גם בהקנאת מטלטלים‪ ,‬וממילא שמעון זכה בכרטיס‪.‬‬

‫ב‪ .‬חוב ושיעבוד‪ ,‬ולכן בכדי למכור שטר שכולל שני‬                     ‫הקנאת שטרות‬
‫דברים צריך לזה שני קנינים‪ ,‬א‪ .‬מסירה בכדי למכור‬
‫את הנייר‪ ,‬כי הנייר עצמו הינו ככל המטלטלים‬              ‫אלא שעדיין יש מקום לערער ולטעון ששמעון‬
‫שנקנים במסירה‪ ,‬ב‪ .‬מכיון שבנוסף למכירת‬                  ‫לא זכה בכרטיס מחמת המסירה בלבד‪ ,‬כי הרי‬
‫הנייר‪ ,‬מקנים באמצעות השטר גם את החוב ואת‬               ‫בבבא בתרא (דף ע"ו עמוד א') "תניא אותיות [שטרות]‬
‫השעבודים‪ ,‬לכן צריך לכתוב שטר על המכירה‪ ,‬וזאת‬           ‫נקנות במסירה‪ ,‬דברי רבי‪ ,‬וחכמים אומרים בין כתב‬
‫בכדי שהחוב והשעבודים יעברו מרשות המלווה‬                ‫[המלווה שטר על כך שהוא מוכר את השטר לפלוני‪,‬‬
                                                       ‫אך הוא] ולא מסר [לקונה את שטר ההלוואה]‪ ,‬בין‬
                            ‫לבעלותו של ראובן‪.‬‬          ‫מסר [לקונה את שטר ההלוואה] ולא כתב [המלווה‬
                                                       ‫שטר על כך שהוא מוכר את השטר לפלוני]‪ ,‬לא קנה‪,‬‬
               ‫ההלכה‬                                   ‫עד שיכתוב וימסור"‪ ,‬הרי שנחלקו רבי וחכמים איזה‬
                                                       ‫קנין צריכים לעשות בכדי לזכות בשטר‪ ,‬שרבי סובר‬
‫ובבבא בתרא (דף ע"ז עמוד א') "אמר אמימר‪,‬‬                ‫שדין השטרות כדין כל המטלטלים שהם נקנים‬
‫הלכתא אותיות נקנות במסירה‪ ,‬כרבי"‪ ,‬ולפי זה‬              ‫על ידי מסירה‪ ,‬ואילו חכמים סוברים שבאמצעות‬
‫להלכה שטרות נקנות במסירה ללא כתיבת שטר‬                 ‫מסירה בלבד אי אפשר לקנות שטר‪ ,‬אלא צריך‬
‫על המכירה‪ ,‬אבל הרי"ף גורס "אמר אמימר הלכתא‬             ‫מלבד המסירה גם לכתוב שטר על מכירת השטר‪,‬‬
‫אין אותיות נקנות במסירה"‪ ,‬ולגירסה זו נמצא‬              ‫וכגון אם יששכר לווה מזבולון כסף‪ ,‬וזבולון רוצה‬
‫שלהלכה אין אפשרות למכור שטר אלא באמצעות‬                ‫למכור את שטר ההלוואה לראובן‪ ,‬מלבד שזבולון‬
‫שני קנינים‪ ,‬קנין מסירה‪ ,‬וגם צריך לכתוב שטר על‬          ‫צריך למסור לראובן את שטר ההלוואה‪ ,‬הוא גם‬
‫מכירת השטר‪ ,‬וכגירסת הרי"ף גרסו גם התוספות‬              ‫צריך לכתוב שטר שיהיה כתוב בו שהוא מכר‬
‫(בבא בתרא דף ע"ז עמוד א' ד"ה אמימר)‪ ,‬והרא"ש (בבא בתרא‬  ‫לראובן את שטר החוב שהוא קיבל מיששכר‪ ,‬ורק‬
‫פרק חמישי סימן ד')‪ ,‬וכן הכריע להלכה הרמב"ם שכתב‬        ‫בצירוף שני הדברים הללו מסירה וכתיבה רק אז יקנה‬
‫(הלכות מכירה פרק ו' הלכה י') "המוכר שטר חוב לחבירו או‬
‫נתנו לו במתנה‪ ,‬אינו נקנה במסירת השטר לידו‪ ,‬שלא‬                                    ‫שטר הלוואה לראובן‪.‬‬
‫מסר לו אלא הראיה שבו ואין הראיה נתפסת ביד"‪,‬‬
‫ושם בהלכה י"א הוסיף הרמב"ם "וכיצד יקנה השטר‪,‬‬                       ‫הקנאה כפולה‬
‫שיכתוב לו המקנה‪ ,‬קנה שטר פלוני וכל השעבוד שיש‬
‫בו‪ ,‬וימסור לו השטר‪ ,‬ונמצא שנקנה בכתיבה ומסירה"‪,‬‬        ‫וההסבר בהלכה זו היא מחמת שבכל שטר יש‬
                                                       ‫שני דברים‪ :‬א‪ .‬נייר שמשמש כאסמכתא על החוב‪,‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299