Page 293 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 293
מתנת גורלה משה גצר
עלה א'
קנין כסף
החפץ ,והמוכר חוזר בו ,על בית דין לקללו בקללת לפני למעלה ממאה וחמישים שנה כבר נשאל
מי שפרע ,עובדה שבוודאי תמנע מאנשים צדיקים הגאון רבי שלמה דרימר זצ"ל אב"ד סקאלא (שו"ת
בית שלמה חושן משפט סימן כ"א) ,אודות התוקף
וישרים לבטל עסקה בעד בצע כסף. ההלכתי של העברת כרטיס הגרלה מהאחד לחברו,
והוא האריך לדון איזה מעשה קנין יועיל בכדי לרכוש
מקורה של קללה זו הינה במשנה (בבא מציעא
דף מ"ח עמוד א') "רבי שמעון אומר אף על פי את הכרטיס מהחבר.
שאמרו טלית קונה דינר זהב ,ואין דינר זהב קונה טלית
[כי הרי מטלטלים לא נקנים בקנין כסף] ,מכל מקום ומסקנתו היא שאם הקונה רק שילם לחברו
כך הלכה ,אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול כסף בוודאי שזה לא יועיל כלל לקנין ,מאחר והדין
ומדור ההפלגה הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד הוא שמטלטלים לא נקנים בקנין כסף ,וכמו שפסק
בדבורו" ,וכן נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן הרמב"ם בהלכות מכירה (פרק ג' הלכה א') ,והובא
ר"ד סעיף א') "מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצ"ח) "אחד
אף על פי שלא נקנו לו המטלטלים ,כל החוזר בו בין הבהמה ואחד שאר המטלטלים נקנים במעות דין
לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל ,וחייב לקבל תורה ,ומשנתן את המעות קנה ואין אחד מהן יכול
לחזור בו ,אבל חכמים תקנו שלא יקנו המטלטלים
מי שפרע". אלא בהגבהה או במשיכת דבר שאין דרכו להגביה".
ובהלכה ג' "כיצד מקבל מי שפרע אוררים אותו קללת מי שפרע
בית דין ואומרים ,מי שפרע מאנשי דור המבול
ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים אך למרות שחכמים תיקנו שלא יקנו מטלטלים
שטבעו בים ,הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו", בקנין כסף ,אבל באם הקונה נתן למוכר כסף עבור
וברמ"א שם הוסיף שאומרים לו כן ברבים.
המסקנה
לו שמעון היה רק משלם כסף ליוסף ,לא היה בזה די בכדי לחייב את יוסף
ליישם את העיסקה ולהעביר לשמעון את הכרטיס ,עם זאת מאחר והיתה כאן
נתינת כסף ,אזי היה מוטל על בית הדין להטיל על יוסף את קללת מי שפרע,
וכמובן שלא נעים ולא מומלץ לקבל מבית דין קללה מסוג זה ,וממילא אין ספק
שכל אדם שחס על נפשו וחושש מקללה מסוג זה ימנע מלהגיע למצב זה ,אך
באם קללת מי שפרע לא תרתיע את יוסף ,לא יהיה לבית דין כח לכוף את יוסף
לספק לשמעון את הכרטיס.

