Page 301 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה שא‬

‫עלה ה'‬

‫מכירת הנייר‬

‫ממפעל הפיס‪ ,‬אם כן שמעון הוא גנב‪ ,‬כי הרי הפרס‬ ‫עד כה סברנו שהקנאת כרטיס הגרלה הינה בכלל‬
‫כלל לא שייך לו‪ ,‬ויוסף אינו צריך להתייאש מהפרס‪,‬‬ ‫מכירת דבר שלא בא לעולם‪ ,‬אך בעלה זה נדון בדברי‬
‫אלא כל שעליו לעשות זה לתבוע את שמעון לדין‬ ‫הערוך השולחן (סימן ס"ו סעיף ט') שמציג פתרון כיצד‬
‫תורה‪ ,‬ולהוציא משמעון את הכסף שהוא נטל‬ ‫ניתן למכור את הכרטיס ללא שיהיה כאן חיסרון של‬
‫ממפעל הפיס שלא כדין‪ ,‬כי הרי יוסף הוא הזוכה ולא‬
‫דבר שלא בא לעולם‪.‬‬
‫שמעון‪.‬‬
‫בערוך השולחן מאריך בנידון כיצד ניתן לרכוש‬
‫ודבר זה דומה למי שמצא שטר חוב של חברו‪,‬‬ ‫זה מזה את כרטיסי הלוטו [שנקראים לאטעריינע‬
‫והוא הצליח להוציא מהלווה את הכסף באמצעות‬ ‫צעטלען]‪ ,‬והרי מאחר ורק לאחר הזכיה בגורל יש‬
‫השטר‪ ,‬שבוודאי אינו אלא גנב‪ ,‬והמלווה זכאי לתבוע‬ ‫את זכות הגוביינא‪ ,‬אם כן הרי זה בכלל הקנאת דבר‬
‫שלא בא לעולם‪ .‬אך הוא סבור שיש פתרון לבעיה זו‪,‬‬
‫את המוצא שישיב לו את כספו‪.‬‬ ‫וזאת שמאחר ומחוקי ההגרלה היא שהזכות לתבוע‬
‫את הפרס הוא רק למי שמחזיק אצלו את הכרטיס‬
‫חוקי מפעל הפיס‬ ‫שהמספרים שלו עלו בהגרלה‪ ,‬ממילא גם באם אין‬
‫אפשרות למכור את הזכיה מאחר והיא דבר שלא‬
‫ובהכרח שלא לזה כיון הערוך השולחן‪ ,‬אלא‬ ‫בא לעולם‪ ,‬אך הנייר הרי כבר עתה נמצא בעולם‪,‬‬
‫כוונתו היא שמאחר ולפי חוקי מפעל הפיס הזוכה‬ ‫ואם כן יש אפשרות למכור את הנייר‪ ,‬והרי באם‬
‫הוא לא מי שרכש מהם את הכרטיס‪ ,‬אלא מי‬ ‫הכרטיס אכן יזכה בגורל‪ ,‬הפרס ינתן לזה שמחזיק‬
‫שמחזיק את הכרטיס הוא הזוכה‪ ,‬לכן משמעות‬
‫הדברים היא שלפי נוהלי ההגרלות‪ ,‬הכרטיס משמש‬ ‫אצלו את הכרטיס‪.‬‬
‫לא רק כהוכחה על זכות ההשתתפות בגורל‪ ,‬אלא‬
‫החזקת הכרטיס היא העילה להשתתפות בגורל‪,‬‬ ‫ולכאורה כוונת הערוך השולחן היא שאם יוסף‬
‫ומפני כן כשעלו המספרים של הכרטיס בגורל‪,‬‬ ‫העביר לשמעון את הכרטיס‪ ,‬אזי למרות שהזכיה‬
‫מחזיק הכרטיס הוא הזוכה‪ ,‬ולא זה שרכש ממפעל‬ ‫היא של יוסף‪ ,‬כי הרי את זכות הגוביינא אי אפשר‬
‫הפיס את הכרטיס‪ ,‬ומכיון שכך הם כללי ההגרלה‪,‬‬ ‫למכור לאחר כי זה דבר שלא בא לעולם‪ ,‬אך מכיון‬
‫על דעת כן רכש יוסף את הכרטיס‪ ,‬ולכן גם על פי‬ ‫שבאופן מעשי הכרטיס אצל שמעון‪ ,‬ומפעל הפיס‬
‫הדין הזכיה היא של שמעון כי הרי הוא זה שמחזיק‬ ‫נותן את הפרס רק למי שמציג את הכרטיס‪ ,‬ממילא‬

‫את הכרטיס‪.‬‬ ‫יהיה זה שמעון שיקבל את הפרס‪.‬‬

‫ואם אכן כך הם החוקים של ההגרלות‪ ,‬אם כן‬ ‫והשיב את הגזלה‬
‫בוודאי שצדקו דברי הערוך השולחן‪ ,‬שכתב שאם‬
‫יוסף ימכור לשמעון את הנייר הוא יהיה הזוכה‪ ,‬כי‬ ‫אך קשה מאד לומר כך‪ ,‬כי אם הזכיה היא של‬
‫אין לזה כל זיקה עם הנושא של הקנאת דבר שלא‬ ‫יוסף אלא ששמעון "הצליח" להוציא את הפרס‬