Page 303 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 303
מתנת גורלה משה שג
אז במקרה זה קנין סיטומתא יועיל אף בדבר שלא אבל הבית שלמה והבאר משה הבינו אחרת את
בא לעולם ,ומכיון שכל הקנאת כרטיסי הגרלה הינה המשמעות של חוקי ההגרלות ,והם הבינו שהסיבה
הקנאת דבר שלא בא לעולם ,ולמרות זאת מקובל שהפרס ניתן למחזיק הכרטיס ,אינה מחמת שהזוכה
להקנות זה לזה כרטיסי הגרלה באמצעות רישום שם הוא מחזיק הכרטיס ,אלא שהכרטיס מהווה את
הקונה על גבי הטופס ,אם כן יועיל הקנין אף שזה ההוכחה על זכות הגוביינא ,אבל הזוכה הוא זה
שרכש את הכרטיס ממארגני ההגרלה ,או בא כוחו,
הקנאת דבר שלא בא לעולם. ואם כך הרי יוסף צריך להקנות לשמעון את הזכויות,
ובהקנאת הזכויות ישנו עיכוב מחמת שדבר זה הוא
ועל פי זה הוספנו לבאר שאם הנורמה המוקבלת
היא למכור זה לזה את כרטיס ההגרלה באמצעות בכלל דבר שלא בא לעולם.
העברת הכרטיס לקונה ,אם כן יועיל קנין זה למרות
שזו הקנאה על דבר שלא בא לעולם ,כי מכיון שכך סיכום
היא הנורמה המקובלת ,ממילא הרי זה דומה לקנין
סיטומתא שמועיל אף בדבר שלא בא לעולם( ,עלה ד'). ממה שלמדנו עד עתה התבאר שישנם ג' שיטות
באחרונים בדין המוכר כרטיס הגרלה לחברו:
ג .והערוך השולחן סבור שאמנם אי אפשר למכור
את הזכיה ,אך ניתן למכור את הנייר ,וכיון שהנייר א .דעת הבית שלמה שהמכירה לא תחול מכיון
ברשות הקונה ממילא באם הכרטיס יעלה בפיס הוא שדבר זה הוא בכלל דבר שלא בא לעולם ,ולפי זה
יהיה הזוכה המאושר( ,עלה ה'). הזכיה בפיס היא של יוסף( ,עלה ג').
המסקנה: ב .אבל הבאר משה סבור שמכיון שמנהג המדינה
למכור זה לזה כרטיסים באמצעות רישום שם הקונה
מכל המתבאר עולה שלדברי הבית שלמה הזוכה על גבי כרטיס ההגרלה ,ממילא דבר זה הוא בכלל
בפיס הוא יוסף ,ולשיטת הערוך השולחן שמעון הוא קנין סיטומתא ,וכשהנורמה המקובלת היא להקנות
באמצעות קנין סיטומתא אף דבר שלא בא לעולם,
הזוכה המאושר.
עלה ו'
אלו מציאות שלו
חיים צעד ברחובה של עיר ,ומכיון שהיה זקוק
לנייר בכדי לרשום עליו דבר מה ,הוא התכופף והרים
מהמדרכה נייר ,ולמרבה הפתעתו היה זה כרטיס הגרלה
שהופץ על ידי ארגון צדקה מפורסם ,חיים הפך את
הכרטיס מכל צדדיו וכשהוא נוכח לראות שאין על גבי
הכרטיס שום סימן שבאמצעותו יהיה ניתן לזהות את