Page 302 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט גירש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שב‬

‫וגם הבאר משה הסכים עם הבית שלמה שאכן‬ ‫בא לעולם‪ ,‬וזאת משום ששמעון לא רכש מיוסף את‬
‫מכירת הזכיה היא דבר שלא בא לעולם‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫הזכות של הפרס‪ ,‬אלא הוא רכש ממנו את הנייר‪,‬‬
‫סבור שמכיון שמנהג המדינה למכור זה לזה את‬ ‫והנייר הרי נמצא בעולם‪ ,‬אלא שכתוצאה ממכירת‬
‫כרטיס הלוטו באמצעות רישום שם הקונה על גבי‬ ‫הנייר והעברתו מיוסף לשמעון‪ ,‬אזי בזמן עריכת‬
‫טופס ההגרלה‪ ,‬ממילא הרי זה בכלל קנין סיטומתא‬ ‫הגורל הכרטיס נמצא אצל שמעון‪ ,‬ולכן שמעון‬
‫הוא הזוכה המאושר‪ ,‬כי לפי נוהלי ההגרלות מחזיק‬
‫שמועיל אף בדבר שלא בא לעולם‪.‬‬ ‫הכרטיס הוא הזוכה‪ ,‬והרי שמעון הוא זה שמחזיק‬
‫עתה את הכרטיס‪ ,‬ולכן אין להקנאה זו שייכות‬
‫פרשנות שונה‬
‫לנושא של הקנאת דבר שלא בא לעולם‪.‬‬
‫ונמצא לפי זה שאין כל מחלוקת באם מכירת‬
‫כרטיס הלוטו הוא בכלל דבר שלא בא לעולם‪ ,‬אלא‬ ‫ואלא שאם כן לא יהיה כלל מובן לדברי הבית‬
‫הכל תלוי בכללי המשחק‪ ,‬שאם מפעל הפיס קבע‬ ‫שלמה והבאר משה שטענו שהקנאת הכרטיס הוא‬
‫שהזוכה הוא בעל הכרטיס‪ ,‬אם כן אין זה דבר שלא‬
‫בא לעולם‪ ,‬ואם מחוקי מפעל הפיס הוא שהזוכה‬ ‫בכלל דבר שלא בא לעולם‪.‬‬
‫הוא מי שרכש את זכות הגוביינא‪ ,‬רק שבאפשרותו‬
‫להעביר את זכות הגוביינא לאחרים‪ ,‬ממילא הרי זה‬ ‫כללי משחק שונים‬
‫בכלל דבר שלא בא לעולם‪ ,‬כי הרי כל עוד לא נערכה‬
‫ההגרלה הרי זכות הגוביינא היא כדבר שלא בא‬ ‫ובהכרח צריך לומר שאם הבית שלמה והבאר‬
‫משה דנו לבטל את הרכישה מחמת הנושא של‬
‫לעולם‪.‬‬ ‫הקנאת דבר שלא בא לעולם‪ ,‬הרי שהם דיברו על מקום‬
‫שכללי הלוטו היו שונים ממנהג מקומו של הערוך‬
‫אך דבר תמוה הוא לומר כך‪ ,‬כי הרי הבאר‬ ‫השולחן‪ ,‬ובמדינותיהם לא היה מחוקי הלוטו שהזוכה‬
‫משה ציין לדברי הערוך השולחן‪ ,‬והיה לו לפרש‬ ‫הוא בעל הכרטיס‪ ,‬אלא החוק היה שההתחייבות של‬
‫שיש חילוקים בין חוקי המשחק במקומו‪ ,‬ובין חוקי‬ ‫מפעל הפיס היא לרוכש הכרטיס‪ ,‬והוא יכול למכור‬
‫את הזכויות לאחרים‪ ,‬ולכן אין כל משמעות למכירת‬
‫המשחק במקומו של הערוך השולחן‪.‬‬ ‫הכרטיס ללא מכירת הזכויות‪ ,‬כי הרי הזוכה הוא לא‬
‫זה שיש לו את הכרטיס‪ ,‬אלא הכרטיס רק משמש‬
‫ובהכרח צריך לומר שכללי המשחק היו שווים‬ ‫כהוכחת קניה‪ ,‬והזוכה הינו מי שרכש את הזכויות‪,‬‬
‫ולא היה בזה הבדל בין מקומו של הערוך השולחן‪,‬‬ ‫ולכן באם יוסף לא ימכור לשמעון את הזכויות של‬
‫ובין מקומם של הבית שלמה והבאר משה‪ ,‬אלא‬ ‫הכרטיס יהיה יוסף הזוכה‪ ,‬ומכיון שצריך למכור את‬
‫שהם היו חלוקים בפרשנות כיצד לאמוד את דעת‬ ‫הזכויות‪ ,‬והזכויות הינן דבר שלא בא לעולם‪ ,‬לכן סבור‬
‫עורכי הגורל‪ ,‬שמאחר ובכל המקומות חוקי הפיס‬ ‫הבית שלמה שהקנין לא חל‪ ,‬וממילא זכות הגוביינא‬
‫הם שהזוכה הוא זה שמציג את הכרטיס‪ ,‬לכן הבין‬ ‫נותרה אצל יוסף‪ ,‬ואף אם טכנית מאחר והכרטיס‬
‫הערוך השולחן שמשמעות הדברים היא שהזוכה‬ ‫בידים של שמעון רק הוא יהיה יכול לתבוע ממפעל‬
‫בגורל הוא מי שמחזיק בכרטיס‪ ,‬ולכן די בזה שיוסף‬ ‫הפיס את הזכיה‪ ,‬אבל הזכיה היא של יוסף‪ ,‬ועל שמעון‬
‫מכר לשמעון את הנייר בכדי ששמעון יהיה הזוכה‪,‬‬
‫ולכן אין לזה כל זיקה עם הנושא של הקנאת דבר‬ ‫להעביר ליוסף את הזכיה‪.‬‬

‫שלא בא לעולם‪.‬‬