Page 27 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה כז‬

‫בהלווייה‪ ,‬כאשר ברכיו דחקו בגבו של הלה ללא‬ ‫אך בודאי יש לסייג את הדברים‪ ,‬שגם לשיטת‬
‫יכולת לזוז כמלא‪-‬נימה מדוחק האנשים שנפלו‬ ‫הרמב"ם שלא נאמר היתר פיקוח נפש ביחס‬
‫עליו‪ ,‬עד שהלה איבד את נשימתו‪ .‬במקרה כזה‬ ‫לעבירת רציחה גם אם זו נעשית באופן פסיבי‪ ,‬כל זה‬
‫גם אם היה ממית את עצמו בודאי שלא היה‬ ‫רק במקרה שאותו אדם ינצל על ידי מסירות נפשו‪,‬‬
‫מציל את הנפטר‪ ,‬ולכאורה גם אינו צריך כפרה‬ ‫אולם אם בלאו הכי הלה ימות‪ ,‬בודאי לא מתייחס‬
‫המעשה אליו מאחר ולא הוא הרגו ורק הוא משמש‬
‫כלל‪ ,‬כי היה ככלי ביד היוצר וכמקל ביד המכה‪.‬‬ ‫כמקל ביד אחרים‪ ,‬ובודאי שאין לו למסור נפשו על‬

‫גכג‬ ‫כך‪.‬‬

‫על‪-‬כל‪-‬פנים גם לפי הסברו של הגר"ח בשיטת‬ ‫גכג‬
‫הרמב"ם במחלוקת של בן פטורא ורבי עקיבא‪ ,‬נמצא‬
‫שרבי עקיבא לא נחלק על בן פטורא רק בשאלה של‬ ‫ולאחרונה התוודענו במוצאי יו"ט הראשון‬
‫הצלה‪ ,‬אם "חייך קודמים" להקדים את הצלת עצמו‬ ‫של פסח בהלווייתו של מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל‬
‫על הצלת חבירו‪ ,‬אולם במקרה של הריגה אין היתר‬ ‫למקרה המצער שאירע שם‪ ,‬וכמו שסיפר לי בן‬
‫אחי נ"י ששמע מאדם שהופל על אחד הנהרגים‬
‫לגרום מיתה של אחר גם במקרה שיהרגוהו‪.‬‬

‫עלה ג'‬

‫חיוב הנרדף למסור את עצמו להצלת הרבים‬

‫לאחר שלמדנו שבעיר שהקיפוה נכרים ודורשים‬
‫את הסגרתו של יהודי אחד מהעיר‪ ,‬נפסק הדין שיהרגו‬
‫כולם ולא ימסרוהו בידם‪ ,‬מעתה עלינו לדון מה יהיה‬
‫דינו של אותו אדם‪ ,‬באם הוא בא לרב ושואל האם עליו‬
‫למסור את עצמו למען הצלת שאר בני המקום‪ ,‬האמנם‬
‫הוא מחוייב בכך‪ ,‬או שכמו שלהם אסור למוסרו כך הוא‬

‫עצמו אינו מחוייב למסור עצמו בידם‪.‬‬

‫ובודאי שמותר ואף מצוה עליו למסור את עצמו‬ ‫בספר מנחת שלמה על מסכת פסחים דף כ"ה‬
‫בידם כדי להציל את שאר האנשים‪.‬‬ ‫עמוד ב' כותב‪" :‬ומ"מ נראה דאותו האחד מצווה‬
‫למסור את עצמו כדי להציל את האחרים‪ ,‬אבל בעל‬
‫ברם יש לעיין במקרה שהוא יכול להסתתר‬ ‫כרחו ונגד רצונו אסור לאחרים למוסרו להריגה"‪.‬‬
‫ויתכן שלא ימצאוהו‪ ,‬ובכך שימסור עצמו בידם לא‬ ‫כלומר; היות ובין כך הוא יהרג בסופו של דבר‪ ,‬הרי‬
‫יהא זה רק מסירת חיי שעה אלא יתכן שיש בזה גם‬ ‫שכנגד חיי שעה שלו ישנה הצלת כל אנשי המקום‪,‬‬