Page 32 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 32

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪'  -‬ג הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫לב‬

‫להציל את חבירו‪ ,‬וכותב שודאי אין הדין כן‪ ,‬ואין‬   ‫גם לים סוער ורוגש במיוחד ויוצאים ללא כל פגע‪.‬‬
‫אדם מחוייב להכנס במצב של ספק סכנה להצלת‬         ‫אולם באדם מן השורה‪ ,‬שכל התמחותו בשחיה‬
‫חבירו‪ ,‬ויתכן שלכן נשמט דין זה מהשולחן ערוך‬      ‫נעשתה במימי בריכה‪ ,‬אסור לו להכנס לים להציל‪,‬‬

                                  ‫וכנזכר לעיל‪.‬‬                    ‫היות ובכך נשקפת סכנה לחייו‪.‬‬

  ‫ולאחר מכן קובע ה"יד אליהו" כללי הלכה זו‪:‬‬      ‫לפי האמור מבוארים דברי הרדב"ז היטב; עד‬
                                                ‫לכחמישים אחוזי סיכון אי אפשר להגדיר את הדבר‬
‫א‪ 	.‬אם שניהם שוים במעלה‪ ,‬כלומר ששניהם‬           ‫כמסוכן‪ ,‬וממילא על המציל לעשות את הדבר ולא‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬או ששניהם עמי הארץ‪ ,‬אינם‬          ‫לעמוד על דם רעהו‪ .‬אולם כאשר ניכר הדבר ומוגדר‬
‫חייבים וגם אינם רשאים להכניס עצמם בסכנה‪,‬‬        ‫כסיכון‪ ,‬על אף שלמעשה לא מדובר בחמישים‬
‫אפילו במקרה שההצלה ודאית והסכנה היא‬             ‫אחוזי סכנה ממשית‪ ,‬מכל מקום הדבר כבר מוגדר‬

                                    ‫בספק‪.‬‬           ‫כסכנת נפשות ואינו מחוייב להציל באופן כזה‪.‬‬

‫ב	‪ .‬ובודאי הדין כן במקרה שהמציל תלמיד חכם‪,‬‬      ‫נמצא איפוא‪ ,‬כי אדם מחוייב בהצלת חבירו‬
‫והניצל עם הארץ‪ ,‬שאין התלמיד חכם רשאי‬            ‫הנתון במצב של פיקוח נפש‪ ,‬רק במקרה שחייו הוא‬
                                                ‫לא יהיו נתונים בסכנה עקב כך‪ ,‬ואמנם אם החשש‬
           ‫לסכן את עצמו להצלת העם הארץ‪.‬‬         ‫סכנה אינו חשש הקיים לנגד עינינו‪ ,‬מצוה להציל את‬
                                                ‫רעהו הנתון בסכנה של ממש גם באופן כזה‪ ,‬אולם‬
‫ג‪ 	.‬במקרה שהמציל אינו תלמיד חכם‪ ,‬ואילו הניצל‬    ‫במקום של ספק סכנה אמיתי אין כל חיוב על האדם‬
‫הינו תלמיד חכם‪ ,‬אינו מחוייב לסכן את עצמו‬
‫להצלת התלמיד חכם‪ ,‬אך הוא רשאי לעשות כן‬                         ‫להסתכן בכך כדי להציל את חבירו‪.‬‬

           ‫ממידת חסידות אם הוא רוצה בכך‪.‬‬        ‫וזה לשון המשנה ברורה בהלכות שבת סימן‬
                                                ‫שכ"ט ס"ק י"ט‪ :‬אם יש סכנה להמציל אינו מחוייב‪,‬‬
     ‫קדימת תלמיד חכם בהצלתו‬                     ‫דחייו קודם לחיי חבירו‪ ,‬ואפילו ספק סכנה נמי עדיף‬
                                                ‫ספיקו דידיה מודאי דחבירו‪ ,‬אולם צריך לשקול‬
‫לאחר הקדמה זו‪ ,‬מרחיב ה"יד אליהו" את‬             ‫הדברים היטב אם יש בו ספק סכנה‪ ,‬ולא לדקדק‬
‫דבריו ומאריך להביא ראיות לחילוקים אלו‪ .‬ואמנם‬    ‫ביותר‪ ,‬כאותה שאמרו המדקדק עצמו בכך בא לידי‬
‫במסגרת זו לא נוכל להביא את דבריו‪ ,‬אך את יסוד‬
‫דבריו שמחלק בין תלמיד חכם לעם הארץ עלינו‬                       ‫כך (פתחי תשובה חושן משפט סימן תכ"ו)‪.‬‬
‫להבהיר ולהוכיח‪ ,‬וזאת משתי טעמים; להראות‬
‫חיוב כבוד תלמידי חכמים‪ ,‬עד שיש חילוקי‬                      ‫דעת היד אליהו‬
‫הלכות בהצלתם‪ .‬ועוד‪ ,‬בימינו שה"ערך המקודש"‬
‫הדמוקרטיה משווה בין כולם‪ ,‬ולכל אדם דין שוה‬      ‫גם בספר שו"ת יד אליהו (מלובלין) סימן מ"ג‪,‬‬
‫עם חבירו‪ ,‬גם אם האחד שוטה רשע וגס רוח‪ ,‬והשני‬    ‫מאריך הרבה בשאלה זו‪ ,‬האם אדם מחוייב להכניס‬
‫צדיק ישר ונאמן‪ ,‬משום כך שומה עלינו להחדיר‬       ‫את עצמו בסכנה לצורך הצלת חבירו הנתון בסכנה‪,‬‬
‫את ערכי התורה הקדושה הנצחיים והאמיתיים‪,‬‬         ‫ובתחילת דבריו שולל מהלכה את דברי הגהות‬
‫המעמידים את חילוקי דרגות הנבראים לפי מה‬         ‫מיימוני הנ"ל שפסק בפשיטות שחייב להסתכן כדי‬

     ‫שהם מביאים תועלת אמיתית לאנשי העולם‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37