Page 29 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה כט‬

‫אולם כבר תמהו על כך שלכאורה דברי הרדב"ז‬ ‫יש לחוש לדבר אם כי אסור להאמין]‪ ,‬זילו אתון‬
‫סותרים תשובה אחרת שלו בענין זה‪.‬‬ ‫טמרו נפשייכו [ולכן הפתרון הוא שאתם תטמינו את‬

‫בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם‪ ,‬הלכות רוצח ושמירת‬ ‫עצמכם]"‪.‬‬
‫הנפש פרק א' הלכה י"ד) כותב הרדב"ז שמה שפסק‬
‫הרמב"ם שאדם מחוייב להציל את חבירו‪ ,‬מדובר‬ ‫וכתבו שם התוס' בשם השאלתות שפירש את‬
‫בהצלה בלא להסתכן‪ ,‬או אפילו אם יש קצת ספק‬ ‫החשש של רבי טרפון שמא באמת הרגו‪ ,‬שאין זה‬
‫סכנה‪ ,‬כמו להציל מטביעה או מלסטים או חיה‬ ‫משום שהם חייבים מיתה [וכפירוש רש"י שם]‪,‬‬
‫רעה‪ ,‬שאף שיש ספק סכנה בדבר מכל מקום חייב‬ ‫אלא שהוא פחד מאימת המלכות שיוודע להם‬
‫להציל‪ .‬אבל אם יש ספק סכנה‪ ,‬כאשר הספק נוטה‬ ‫שהטמינם על אף שחייבים מיתה‪ .‬ומבואר מזה‬
‫יותר להגדיר את הדבר כודאי סכנה‪ ,‬או אפילו כספק‬ ‫שרבי טרפון לא סיכן את עצמו מספק סכנה כדי‬
‫השקול‪ ,‬במקרה כזה אינו חייב למסור את נפשו‬ ‫להצילם ממיתה‪ ,‬וא"כ מוכח שהבבלי חולק על‬
‫להצלת חבירו‪ .‬אך אם הספק נוטה יותר אל ההצלה‬
‫ושלא יסתכן‪ ,‬במקרה כזה אם לא הציל עבר על "לא‬ ‫הירושלמי ואינו מחייב להסתכן לצורך הצלה‪.‬‬

‫תעמוד על דם רעך"‪ .‬עד כאן דבריו‪.‬‬ ‫דעת הרדב"ז כמה מוטל על האדם לסכן‬
‫את עצמו להצלת חבירו‬
‫ומבואר בדבריו שגם אם יש ספק סכנה‪ ,‬כל‬
‫שהספק אינו ספק שקול של סיכון מול הצלה‪ ,‬חייבים‬ ‫ולהלכה נציע כאמור את דברי הרדב"ז‬
‫להציל‪ ,‬והרי בתשובה הנזכרת לעיל כתב שאסור‬ ‫בתשובותיו‪ ,‬ותמצית מתשובה המובאת בספר‬

‫להכניס את עצמו לספק סכנה להצלת חבירו‪.‬‬ ‫שו"ת יד אליהו‪ ,‬ונפתח בדברי הרדב"ז‪.‬‬

‫וצריך לומר שאין כוונת הרדב"ז לומר שההצלה‬ ‫הרדב"ז בספר תשובותיו (חלק ג' סימן תרכ"ז) דן‬
‫כרוכה בסכנה של חמישים אחוזים‪ ,‬והרי הסברא‬ ‫במקרה שאיימו על יהודי שאם לא יסכים שיקטעו‬
‫נותנת כן‪ ,‬מאחר וספק פיקוח נפש שדוחה את כל‬ ‫לו אבר מגופו – יהרגו יהודי אחר‪ ,‬והשאלה היתה‬
‫מצוות התורה הוא לא רק בחמישים אחוז סכנה‪,‬‬ ‫האם הוא מחוייב למסור את אברו להצלת חבירו‪.‬‬
‫אלא אף באחוזים בודדים של סיכון‪ ,‬ואם כן מהיכי‬ ‫ובסיום תשובתו מסכם הרדב"ז וכותב‪ :‬להכניס את‬
‫תיתי לומר שלהצלת חבירו [שכמובן אין זה בגדר‬ ‫עצמו לספק סכנה לצורך הצלת חבירו אסור לעשות‬
‫של שפיכות דמים שאדם מחוייב למסור נפשו על‬ ‫כן‪ ,‬ואף הוא נחשב חסיד שוטה‪ ,‬אבל למסור איבר‬
‫כך וכנזכר לעיל‪ ,‬רק זה ענין של הצלה‪ ,‬שזה מצוה‬ ‫לצורך הצלת חבירו‪ ,‬אף שאינו מחוייב כלל‪ ,‬אולם‬
‫ככל מצוות התורה]‪ ,‬יהיה אדם מחוייב להסתכן‬ ‫אם הוא יכול לעמוד בכך אשרי חלקו ומידת חסידות‬
‫בחייו לצורך כך‪[ .‬ובאמת כך הקשה המנחת חינוך‬
‫(מצוה רל"ז ורצ"ו) על ההגהות מיימוני שהובא לעיל‪,‬‬ ‫היא‪.‬‬

‫שכותב שיש חיוב להסתכן כדי להציל אחרים]‪.‬‬ ‫את דברי הרדב"ז הללו הביאו הפוסקים בכמה‬
‫מקומות; בספר אליה רבא אורח חיים סימן שכ"ט‬
‫אלא שבשים לב לדברי הרדב"ז‪ ,‬הוא מדבר‬ ‫סק"ח‪ ,‬שולחן ערוך הגר"ז שם סעיף ח'‪ ,‬והפרי‬
‫במקרה של הצלה מטביעה או מלסטים וחיה רעה‪,‬‬ ‫מגדים בסימן שכ"ח במשבצות זהב סעיף קטן ז'‪,‬‬

‫ועוד‪.‬‬