Page 34 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 34
משה 'ג גירש ' -ג הלע מתנת לד
לשחד את השומרים להצלת משהל'ע ,אמרתי לו :הרי
צריך למסור מישהו תמורתו ,והן הדבר אסור? ענה
הנער הצעיר בהתלהבות :אני מקבל על עצמי בשמחה
להכנס כקרבן תמורת משהל'ע! גערתי בנער ואמרתי
לו שאיננו רשאי לעשות כן ,וגם לאחר הפצרות מהנער
ושביקש רק רשות לעשות כן ,ושלא יחשב כמתאבד,
לא הסכמתי לכך" ,סיים הרב את סיפורו הנורא והמאלף
על אחוות רעים בגיהנם זה.
אולם לכאורה ,על פי דברי היד אליהו ,ושכן כתב בספר חסידים ,מותר היה למסור נפש
עבור תלמיד חכם ,ואף כי אין חיוב על כך ,אולם ממידת חסידות מותר הדבר ,וצריך עיון על
הרב ,שהיה גדול בתורה ,שלא הסכים לדבר זה.
שוב ראיתי במקור הדברים ,בספר "מקדשי השם" חלק א' מהגאון רבי צבי הירש מייזליש
זצ"ל הנ"ל ,שם הובא סיפור זה בין יתר סיפורי קידוש ה' שכתבם בהקדמת ספרו ,ובהערות
שבשולי הגליון הביאו בני המחבר שקושיא זו הקשה על אביהם ,הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל
בספרו משנה הלכות (חלק ט' סימן קע"א) ,אולם בן המחבר מעיר ,שאותו בחור משהל'ע
לא היה בגדר תלמיד חכם ממש ,וגם השני לא היה עם הארץ ,רק המדובר היה בשני בחורים,
שהאחד היה בחור מבוגר שכבר הספיק למלא כריסו בש"ס ופוסקים ,והשני היה תלמיד
צעיר שלפני שנתפס ע"י הארורים ונשלח למחנה המוות ,שקד אף הוא על תלמודו ,א"כ יתכן
שבמקרה כזה לא שייכת סברת היד אליהו ודברי הספר חסידים.
גכג
שאלה ,שנים שאוהבים זה את זה ,קשה כמות מסירות נפש ראויה ומסירות נפש רעה
אהבה ,ונגזרה מיתה על א' מהם ובא חבירו ונמסר
ולסיום הדברים נעתיק מדברי שו"ת חבלים
במקומו .איזה מהם עדיף. בנעימים חלק ב' חו"מ סימן קכ"ח ,שנשאל למה לא
מצינו בחז"ל סיפורי אהבת רעים שמוסרים נפשם
תשובה ,לא היה ראוי להשיבך ע"ז ,אבל מאחר האחד עבור רעהו ,כפי שמספרים דברי הימים של
שמצינו (נדה ס"ט) כשנשאלו י"ב דברים שהשיבו
ע"ד בורות ,לא אשיבך ריקם ,ע"ז נאמר ענה כסיל אומות העולם.
וכו' .רב יהודה כי הוה בדיחא דעתיה אי שיילי מיניה
חללו של עולם הוה קאמר להו (שבת ע"ז ,):והילל ותחילה הוא מביא את דברי הגאון רבי יעקב
הזקן ע"ש עם חשכה לא נמנע מעשות כן (שם ל"א). חאגיז זצ"ל בספר "הלכות קטנות" חלק א' סימן
רכ"ט ,שכתב בזה הלשון:
