Page 257 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה זנר‬

‫המשחקים בקוביא לא הניחו את הכסף על גבי המדף‬ ‫לא יוחזר אליו‪ ,‬וגם אם הוא יזכה בפרס הוא יקבל את‬
‫שלצידם אלא הכסף נותר אצלם‪ ,‬בזה לכל השיטות‬ ‫הכסף מהקופה הכללית‪ ,‬ללא כל זיקה לכסף שהוא‬
‫המנצח במשחק לא קנה את הכסף‪ ,‬כי הכסף לא יצא‬ ‫העביר לבעלי הדוכן‪ ,‬בשונה מהמפקיד שטר בידי‬
‫מרשותו‪ ,‬ומחלוקת הפוסקים בדין משחק בקוביא הוא‬ ‫השליש‪ ,‬ששם באם הלווה ישלם את יתרת החוב‬
‫רק כאשר הם הניחו את הכסף על גבי המדף שלצדם‪,‬‬ ‫במועד שסוכם אז הלווה יקבל את השטר בחזרה‪,‬‬
‫(כן ביאר נתיבות המשפט סימן ר"ז ס"ק י"ב) – והרחבנו בזה‬ ‫ולכן שם ההתחייבות הינה אסמכתא‪ ,‬כי הרי הלווה‬
‫לא התנתק מהשטר בצורה החלטית‪ ,‬אבל רוכשי‬
‫בעלה ג'‪.‬‬ ‫כרטיסי הגרלה ממפעל הפיס שהם התנתקו מכספם‬
‫בצורה החלטית‪ ,‬בודאי שהם הסכימו בלב שלם‬
‫ב‪ .‬אם המתחייב באסמכתא הוציא את הכסף‬ ‫להפסיד את כספם גם במקרה שהם לא יזכו בפרס‪.‬‬
‫מתחת ידו והוא העביר את הכסף למוטב‪ ,‬בזה כתב‬
‫הרמב"ם (פרק י"א ממכירה הלכה ד') שאין בזה חיסרון של‬ ‫ולדבריהם ניתן להכליל גם את ההגרלות של‬
‫אסמכתא‪ ,‬וזה שלא כשיטת רש"י (בבא מציעא דף מ"ח‬ ‫מפעל הפיס בכלל ההגרלות שהותר להשתתף בהן‬
‫עמוד ב')‪ ,‬ושלא כשיטת הראב"ד בהשגות – והארכנו‬
‫ללא חשש משחק בקוביא‪.‬‬
‫בזה בעלה ד'‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ג‪ .‬אבל אם הכסף לא הועבר למוטב אלא הוא‬
‫מונח בידי צד ג'‪ ,‬בזה מתבאר מדברי הרמב"ם (פרק י"א‬ ‫התבאר בעלה ב' שההתנתקות של המהמר‬
‫ממכירה הלכה ה') שיש בזה חיסרון של אסמכתא – וכמו‬ ‫מכספו‪ ,‬מהווה מדד לקביעת מידת הסכמתו‬
‫ההחלטית של המהמר להקנות את הכסף לזולת גם‬
‫שהתבאר בעלה ה'‪.‬‬
‫במקרה של כישלון‪.‬‬
‫ד‪ .‬ונחלקו פוסקי זמנינו האם מאחר ובהגרלות‬
‫של מפעל הפיס הכסף מועבר לבעלי הדוכנים‪ ,‬אם‬ ‫והתבארו בזה כמה חילוקי דינים‪:‬‬
‫כן הרי זה ככסף שהועבר לצד ג'‪ ,‬או שמכיון שרוכשי‬
‫הכרטיסים התנתקו החלטית מכספם לכן הרי זה‬ ‫א‪ .‬הפוסקים נחלקו האם המנצח במשחק בקוביא‬
‫ככסף שהועבר למוטב שאין בזה חשש של אסמכתא‬ ‫קנה את הכסף‪ ,‬או שיש כאן חשש אסמכתא‪ ,‬ובדברי‬
‫התוספות בסנהדרין (דף כ"ה עמוד א') התבאר שאם‬
‫‪ -‬עלה ה'‪.‬‬