Page 255 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה הנר‬

‫התנתקו סופית מהכסף ויש להם הסכמה ברורה להקנות את הכסף גם אם הם‬
‫לא יזכו בפרס‪ ,‬ועל פי סברא זאת היו שהתירו גם את ההשתתפות ברכישת‬
‫כרטיסי פיס‪ ,‬וזאת מחמת שכאשר רוכשי הכרטיסים משלמים על הכרטיס‪ ,‬מיד‬
‫הם מתנתקים החלטית מהכסף‪ ,‬והם יודעים שכסף זה לא יוחזר אליהם‪ ,‬ואם כן‬

‫יש להם הסכמה החלטית להקנות את הכסף למפעל הפיס‪.‬‬

‫שסוכם יחזיר לוי את השטר לשמעון‪ ,‬או שאין‬ ‫הכסף בידי שליש‬
‫להתחייבות זאת תוקף משפטי]"‪.‬‬
‫אך היו שטענו שאין להתיר רכישת כרטיסי‬
‫אסמכתא‬ ‫הגרלה של מפעל הפיס מחמת סברא זו‪ ,‬וזאת על פי‬
‫המתבאר מדברי המשנה בשלהי מסכת בבא בתרא‪.‬‬
‫ופירשו בגמרא שר' יוסי סבר שאסמכתא קניא‪,‬‬
‫ולכן למרות שהתחייבותו של ראובן היתה אסמכתא‪,‬‬ ‫במשנה (בבא בתרא דף קס"ח עמוד א') "מי שפרע‬
‫כי הוא לא התחייב התחייבות החלטית‪ ,‬אלא הוא‬ ‫מקצת חובו‪ ,‬והשליש את שטרו‪[ ,‬כגון ראובן שלווה‬
‫התחייב רק על מקרה שהוא לא יפרע את החוב‬ ‫משמעון ‪ ,$ 3000‬וכעבור חודשיים הוא פרע לו‬
‫עד לתאריך שסוכם‪ ,‬למרות זאת יש תוקף משפטי‬ ‫‪ ,$ 1000‬ומאחר וראובן עדיין לא פרע את כל‬
‫להתחייבות זאת כי רבי יוסי סובר שאסמכתא קונה‪,‬‬ ‫החוב לכן השטר נותר אצל שמעון‪ ,‬כך שיש חשש‬
‫ורבי יהודה סבר אסמכתא לא קניא‪ ,‬ולהלכה נפסק‬ ‫ששמעון יחזור ויתבע את ראובן לפרוע לו את כל‬
‫כרבי יהודה‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות מכירה פרק‬ ‫החוב‪ ,‬ובכדי למנוע זאת הנורמה המקובלת היא‬
‫י"א הלכה ה') "וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש את‬ ‫שהמלווה כותב ללווה שובר המעיד שהוא פרע‬
‫השטר‪ ,‬ואמר לו אם לא נתתי לך עד יום פלוני תן‬ ‫לו חלק מהחוב‪ ,‬אבל במקרה המדובר הגיעו ראובן‬
‫לו שטרו‪ ,‬והגיע זמן ולא נתן לו‪ ,‬לא יתן השליש את‬ ‫ושמעון להסכמה שבמקום לכתוב שובר‪ ,‬הם‬
‫יעבירו את השטר ללוי‪ ,‬וראובן ושמעון סומכים על‬
‫השטר‪ ,‬שזו אסמכתא היא"‪.‬‬ ‫לוי שהוא יאפשר לשמעון לגבות באמצעות שטר‬
‫זה רק את יתרת החוב]‪ ,‬ואמר לו [וראובן הוסיף‬
‫הרי שלמרות שראובן כבר הוציא את השטר‬ ‫ואמר ללוי שהינו השליש]‪ ,‬אם לא אתן לך מכאן‬
‫מתחת ידו והשטר אינו נמצא אצלו אלא אצל‬ ‫ועד יום פלוני תן לו שטרו [ראובן אמר לשליש‬
‫השליש‪ ,‬אף על פי כן אין תוקף משפטי להתחייבות‬ ‫שהוא קונס את עצמו‪ ,‬שאם עד תאריך פלוני הוא‬
‫של ראובן‪ ,‬וזאת מכיון שהרי זו התחייבות של‬ ‫לא ישלים את הפירעון‪ ,‬אז לוי יחזיר לשמעון את‬
‫אסמכתא‪ ,‬וצריך להבין במה שונה נידון זה‪ ,‬מדברי‬ ‫השטר‪ ,‬כך ששמעון יהיה רשאי לחזור ולגבות את‬
‫הרמב"ם (בהלכה הקודמת‪ ,‬והובא לעיל עלה ג') שכתב "לפיכך‬ ‫כל החוב באמצעות השטר‪ ,‬ולא רק את יתרת‬
‫הנותן ערבון לחבירו ואמר לו‪ ,‬אם אני חוזר בי ערבוני‬ ‫החוב]‪ ,‬הגיע זמן ולא נתן‪ ,‬רבי יוסי אומר יתן‪ ,‬רבי‬
‫מחול לך‪ ,‬והלה אומר ואם אני חוזר בי אכפול לך‬ ‫יהודה אומר לא יתן [ונחלקו רבי יהודה ורבי יוסי‬
‫ערבונך‪ ,‬אם חזר בו הלוקח‪ ,‬קנה זה הערבון שהרי הוא‬ ‫האם יש תוקף משפטי לדבריו של ראובן‪ ,‬ואכן‬
‫תחת ידו‪ ,‬ואם חזר בו המוכר‪ ,‬אין מחייבין אותו לכפול‬ ‫במקרה של העדר השלמת הפירעון עד התאריך‬
‫הערבון‪ ,‬שזו אסמכתא היא‪ ,‬ואסמכתא לא קנה"‪ ,‬וכפי‬