Page 253 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה גנר‬

‫עלה ד'‬

‫ערבוני מחול לך‬

‫הוכחה נוספת למבואר שההתנתקות של המהמר מכספו‪ ,‬מהווה מדד‬
‫לקביעת מידת הסכמתו ההחלטית להקנות את הכסף לזולת גם במקרה של‬

‫כישלון‪:‬‬

‫ראובן ושמעון חתמו חוזה על כך ששמעון ירכוש קרקע מראובן‪ ,‬וחלק‬
‫מההסכם היה ששמעון יעביר מידית לראובן כ‪ $ 10,000-‬שיהיו ביד ראובן‬
‫כעירבון על כך ששמעון לא יחזור בו מהסיכום‪ ,‬והיה אם שמעון יחזור בו‬
‫מההתחייבות אז הכסף יוחלט לראובן‪ ,‬וכנגד זה התחייב ראובן שאם הוא יחזור‬
‫בו מההתחייבות‪ ,‬אזי מלבד שהוא יחזיר לשמעון את הכסף‪ ,‬בנוסף לזאת הוא‬

‫גם יתן לשמעון ‪.$ 10,000‬‬

‫לכן להלכה אין תוקף משפטי להתחייבות מסוג זה‪,‬‬ ‫ומבואר בבבא מציעא (דף מ"ח עמוד ב') שבכעין זה‬
‫וכשיטתו של רבי יהודה‪.‬‬ ‫נחלקו רבי יוסי ורבי יהודה‪ ,‬רבי יוסי סבור שיש תוקף‬
‫משפטי להתחייבותם‪ ,‬ואילו רבי יהודה סבור שאין‬
‫התחייבות הקונה‬ ‫תוקף משפטי להתחייבותם‪ ,‬ואלא שמאחר ושמעון‬
‫העביר לראובן ‪ ,$ 10,000‬אם כן כבר נקנה לשמעון‬
‫שיטת רש"י שמחלוקתם של רבי יוסי ורבי‬
‫יהודה מתייחסת הן להתחייבותו של ראובן המוכר‪,‬‬ ‫כנגד סכום זה חלק מהקרקע‪.‬‬
‫והן להתחייבותו של שמעון הקונה‪ ,‬אבל הרמב"ם‬
‫פסק שרק התחייבותו של המוכר איננה ברת תוקף‬ ‫אסמכתא‬
‫משפטי‪ ,‬ולכן גם אם המוכר יבטל את החוזה הוא אינו‬
‫מחוייב לפצות את שמעון בתוספת של ‪,$10,000‬‬ ‫ומתבאר שם בגמרא שיסוד מחלוקתם הוא‬
‫אבל התחייבותו של שמעון יש לה תוקף משפטי‪,‬‬ ‫בסוגיית אסמכתא‪ ,‬שהטעם שרבי יהודה סבור שאין‬
‫ואם שמעון יחזור בו מהתחייבותו אזי הכסף שהוא‬ ‫תוקף משפטי להתחייבות‪ ,‬מפני שהתחייבות זאת‬
‫הינה אסמכתא‪ ,‬כי הם לא התכוונו ברצינות להעניק‬
‫הפקיד כעירבון יוחלט לראובן‪.‬‬ ‫זה לזה ‪ $ 10,000‬מחמת ביטול החוזה‪ ,‬אלא הם היו‬
‫משוכנעים שהם אכן יעמדו בתנאי החוזה‪ ,‬אבל רבי‬
‫שהרי הוא תחת ידו‬ ‫יוסי סבור שיש תוקף משפטי להתחייבות ההדדית‪,‬‬
‫כיון שרבי יוסי סבור ש'אסמכתא קניא'‪ ,‬כלומר שגם‬
‫והנימוק לחילוק בין הפרת ההתחייבות מצד‬
‫המוכר‪ ,‬לבין הפרת ההתחייבות מצד הלקוח‬ ‫התחייבות של אסמכתא מחייבת‪.‬‬
‫מבוארת בתוך דברי הרמב"ם שכתב (פרק י"א מהלכות‬
‫מכירה הלכה ד') "לפיכך הנותן ערבון לחבירו ואמר לו‪,‬‬ ‫ומכיון שההלכה היא שאסמכתא לא קונה‪,‬‬
‫והתחייבות של אסמכתא אין לה תוקף משפטי‪,‬‬