Page 251 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 251

‫מתנת גורלה משה אנר‬

                                                     ‫עלה ג'‬

‫הרי שלך לפניך‬

‫מנהגם של המשחקים בקוביא שבתחילת המשחק כל שחקן מניח סכום‬
‫כסף על גבי מדף שהיה מצוי לצד המשחקים‪ ,‬נוהג זה נבע מתוך חשש שעם‬
‫תום המשחק‪ ,‬המפסיד יעלם מהשטח ולא ישלם למנצח‪ ,‬ומסיבה זו היה מקובל‬
‫שבתחילת המשחק מניחים השחקנים את הכסף על גבי המדף המשותף‪ ,‬אבל‬

                       ‫כמבואר בפוסקים יש לתופעה זו גם משמעות הלכתית‪.‬‬

‫ומהעמקה בדבריהם ננסה להביא סעד למתבאר בעלה ב' שההתנתקות של‬
‫המהמר מכספו‪ ,‬מהווה מד לקביעת מידת הסכמתו ההחלטית להקנות את הכסף‬

                                                         ‫לזולת‪ ,‬גם במקרה של כישלון‪.‬‬

   ‫חצר השותפים אינה קונה מזה לזה‬                      ‫ההקנאה מותנית בהנחת הכסף על גבי‬
                                                                    ‫המדף‬
‫וכתב הקצות החושן (ס"ק ו') שבנו רבי דוד הקשה‪,‬‬
‫שהרי ההלכה היא שאם יש חצר שהינה משותפת‬               ‫התוספות (סנהדרין דף כ"ה עמוד א') סבורים שלהלכה‬
‫לראובן ושמעון‪ ,‬וראובן רוצה להקנות לשמעון‬             ‫המנצח במשחק בקוביא זכה על פי דין בכסף ואין‬
‫חפץ מסוים‪ ,‬אין לו אפשרות להקנות את החפץ‬              ‫זו אסמכתא‪ ,‬וכתבו התוספות שהיינו רק באופן‬
‫באמצעות הנחת החפץ בחצר המשותפת‪ ,‬וזאת‬                 ‫שמלכתחילה הניחו השחקנים את הכסף על גבי‬
‫למרות שכל אחד מהשותפים יכול לקנות באמצעות‬            ‫המדף ששייך לשניהם‪ ,‬אבל אם הם רק התחייבו‬
‫החצר מצד ג'‪ ,‬אבל חצר השותפים אינה קונה מזה‬           ‫זה לזה שהמפסיד יתן למנצח סכום כסף מסוים‪,‬‬
‫לזה בקנין חצר (כמפורש בבא בתרא דף פ"ד עמוד ב')‪ ,‬ואם‬  ‫באופן כזה המשחק בקוביא לא קנה‪ ,‬והמפסיד אינו‬
‫כן מכיון שהמדף קנוי לשני המשחקים הרי זה ממש‬          ‫מחויב להעביר את הכסף למנצח‪ ,‬ושיטה זו הובאה‬
‫כחצר השותפים‪ ,‬כך שגם כאשר הכסף מונח על גבי‬           ‫ברמ"א (חושן משפט סימן ר"ז סעיף י"ג)‪ ,‬וביאר הסמ"ע‬
‫המדף אין בזה מעשה קנין‪ ,‬כי הרי חצר השותפים‬           ‫(ס"ק כ"ג) שסברת התוספות הינה מחמת שלמרות‬
‫אינה קונה מזה לזה‪ ,‬וכן הקשה הגאון רבי עקיבא‬          ‫שההתחייבות לשלם למנצח אינה אסמכתא‪ ,‬אך הרי‬
‫איגר בגליון השולחן ערוך‪ ,‬וכתב על קושיא זו כי היא‬     ‫כלל הוא בכל התורה שללא מעשה קנין אין תוקף‬
                                                     ‫משפטי להתחייבות‪ ,‬ולכן אם הכסף עדיין בכיסו של‬
                               ‫צריכה עיון גדול‪.‬‬      ‫המפסיד הרי לא נעשה קנין בכסף‪ ,‬אבל כאשר הם‬
                                                     ‫מניחים את הכסף על גבי המדף‪ ,‬הכסף נקנה לשניהם‬
          ‫להוציא מתחת ידו‬                            ‫מדין קנין חצר‪ ,‬כי מכיון שהמדף שייך לשניהם‪ ,‬הרי‬

‫ובנתיבות המשפט (ס"ק י"ב) ביאר שאין הסיבה‬                             ‫זה כחצר של שניהם שקונה להם‪.‬‬
‫שצריך להניח את הכסף על גבי המדף בכדי שיהיה‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256