Page 251 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 251
מתנת גורלה משה אנר
עלה ג'
הרי שלך לפניך
מנהגם של המשחקים בקוביא שבתחילת המשחק כל שחקן מניח סכום
כסף על גבי מדף שהיה מצוי לצד המשחקים ,נוהג זה נבע מתוך חשש שעם
תום המשחק ,המפסיד יעלם מהשטח ולא ישלם למנצח ,ומסיבה זו היה מקובל
שבתחילת המשחק מניחים השחקנים את הכסף על גבי המדף המשותף ,אבל
כמבואר בפוסקים יש לתופעה זו גם משמעות הלכתית.
ומהעמקה בדבריהם ננסה להביא סעד למתבאר בעלה ב' שההתנתקות של
המהמר מכספו ,מהווה מד לקביעת מידת הסכמתו ההחלטית להקנות את הכסף
לזולת ,גם במקרה של כישלון.
חצר השותפים אינה קונה מזה לזה ההקנאה מותנית בהנחת הכסף על גבי
המדף
וכתב הקצות החושן (ס"ק ו') שבנו רבי דוד הקשה,
שהרי ההלכה היא שאם יש חצר שהינה משותפת התוספות (סנהדרין דף כ"ה עמוד א') סבורים שלהלכה
לראובן ושמעון ,וראובן רוצה להקנות לשמעון המנצח במשחק בקוביא זכה על פי דין בכסף ואין
חפץ מסוים ,אין לו אפשרות להקנות את החפץ זו אסמכתא ,וכתבו התוספות שהיינו רק באופן
באמצעות הנחת החפץ בחצר המשותפת ,וזאת שמלכתחילה הניחו השחקנים את הכסף על גבי
למרות שכל אחד מהשותפים יכול לקנות באמצעות המדף ששייך לשניהם ,אבל אם הם רק התחייבו
החצר מצד ג' ,אבל חצר השותפים אינה קונה מזה זה לזה שהמפסיד יתן למנצח סכום כסף מסוים,
לזה בקנין חצר (כמפורש בבא בתרא דף פ"ד עמוד ב') ,ואם באופן כזה המשחק בקוביא לא קנה ,והמפסיד אינו
כן מכיון שהמדף קנוי לשני המשחקים הרי זה ממש מחויב להעביר את הכסף למנצח ,ושיטה זו הובאה
כחצר השותפים ,כך שגם כאשר הכסף מונח על גבי ברמ"א (חושן משפט סימן ר"ז סעיף י"ג) ,וביאר הסמ"ע
המדף אין בזה מעשה קנין ,כי הרי חצר השותפים (ס"ק כ"ג) שסברת התוספות הינה מחמת שלמרות
אינה קונה מזה לזה ,וכן הקשה הגאון רבי עקיבא שההתחייבות לשלם למנצח אינה אסמכתא ,אך הרי
איגר בגליון השולחן ערוך ,וכתב על קושיא זו כי היא כלל הוא בכל התורה שללא מעשה קנין אין תוקף
משפטי להתחייבות ,ולכן אם הכסף עדיין בכיסו של
צריכה עיון גדול. המפסיד הרי לא נעשה קנין בכסף ,אבל כאשר הם
מניחים את הכסף על גבי המדף ,הכסף נקנה לשניהם
להוציא מתחת ידו מדין קנין חצר ,כי מכיון שהמדף שייך לשניהם ,הרי
ובנתיבות המשפט (ס"ק י"ב) ביאר שאין הסיבה זה כחצר של שניהם שקונה להם.
שצריך להניח את הכסף על גבי המדף בכדי שיהיה