Page 246 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ומר‬

‫וביתר פירוש מפורשים הדברים ברמב"ם‬ ‫איסור גזל לשחק בקוביא‪ ,‬אך פלא שהרמ"א שפסק‬
‫בפירושו למשניות (מסכת סנהדרין פרק ג' משנה ג') שכתב‬ ‫(בחושן משפט סימן ש"ע) להתיר לשחק בקוביא‪ ,‬לא השיג‬
‫כהקדמה לאיסור המשחק בקוביא "לפי שהוא‬
‫מתעסק בדבר שאין בו תועלת ליישוב העולם‪ ,‬ומיסודי‬ ‫כאן (באורח חיים סימן שכ"ב) על השולחן ערוך‪.‬‬
‫התורה שאין ראוי לאדם להתעסק בעולם הזה אלא‬
‫באחד משני דברים או בתורה כדי שתשלם נפשו‬ ‫ובמגן אברהם (סימן שכ"ב ס"ק ח') הביא שהשלטי‬
‫בחכמה‪ ,‬או במלאכה שתועיל לו בהתמדת המציאות‬ ‫גיבורים הקשה על הטור‪ ,‬שבחושן משפט (סימן ש"ע)‬
‫או האומנות והסחורות‪ ,‬אלא שראוי למעט מאלו‬ ‫פסק להתיר לשחק בקוביא‪ ,‬ובאורח חיים (סימן שכ"ב)‬
‫ולהרבות בתורה כמו שאמרו חכמים (מסכת אבות פרק ד'‬ ‫פסק לאסור‪ ,‬וביאר המגן אברהם דאף לשיטת הטור‬
‫משנה י') הוי ממעט בעסק ועוסק בתורה"‪ ,‬גילה לנו כאן‬ ‫שפוסק שאין איסור גזל לשחק בקוביא אך קצת‬
‫הרמב"ם שהמשחק בקוביא מלבד איסור גזל יש בזה‬ ‫איסור יש בדבר‪ ,‬וכן פסק המשנה ברורה (ס"ק כ"ב)‬
‫פגם נוסף‪ ,‬שהוא עוסק בדברים שאין בהם תועלת‬ ‫דיש איסור לשחק בקוביא‪ ,‬ובשער הציון (ס"ק כ') כתב‬
‫לעולם ולא לעולמו האישי‪ ,‬וזה נוגד את יסודי התורה‬
‫דאיסור זה הוא לכל הדעות‪.‬‬
‫להתעסק בדברים מסוג זה‪.‬‬
‫נמצא שלמרות שהרמ"א בחושן משפט פסק‬
‫ולכן סובר הרמב"ם שאף שאין איסור גזל לשחק‬ ‫להתיר לשחק בקוביא‪ ,‬עם זאת הכרעת המגן‬
‫בקוביא עם גוי‪ ,‬עם זאת אין ראוי לעשות כן‪ ,‬מכיון‬ ‫אברהם והמשנה ברורה שלמרות שאין בזה איסור‬
‫שזה עיסוק ללא תועלת‪ ,‬מעתה נבין את דברי המגן‬ ‫גזל‪ ,‬אבל קצת איסור יש בזה‪ ,‬ולא נתפרש בדבריהם‬
‫אברהם ומשנה ברורה שכתבו שגם לסוברים שאין‬
‫איסור גזל לשחק בקוביא ואפילו במשחק עם יהודי‪,‬‬ ‫מה הכוונה שיש בזה קצת איסור‪.‬‬
‫אך לא ראוי לעשות כן‪ ,‬ולא פירשו מדוע לא ראוי‬
‫לעשות כן‪ ,‬ויתכן וכוונתם לדברי הרמב"ם‪ ,‬שעיסוק‬ ‫משחק בקוביא סותר ליסודי התורה‬
‫בדברים שאין בהם תועלת זה נוגד את יסודי התורה‪.‬‬
‫אבל נראה שכוונתם לדברי הרמב"ם (פרק ו'‬
‫אין לאדם לזכות בממון חבירו שלא ברצון‬ ‫מהלכות גזילה הלכה י"א) דכהמשך לדבריו דיש איסור גזל‬
‫שלם‬ ‫מדרבנן במשחק בקוביא‪ ,‬כותב הרמב"ם שאיסור‬
‫זה נאמר רק במשחק עם יהודי‪ ,‬אבל במשחק עם‬
‫ויתכן עוד שכוונתם לדברי הריטב"א (שבת דף‬ ‫גוי‪ ,‬רבנן לא אסרו זאת מחמת גזל [ובטעם הדבר‬
‫קמ"ט עמוד ב') שכתב שלמרות שלהלכה אין איסור‬ ‫פירש בביאור הגר"א על השולחן ערוך (חושן משפט‬
‫גזל לשחק בקוביא‪ ,‬עם זאת אין לעשות כן‪ ,‬ומשני‬ ‫סימן ש"ע סק"ז) שגזל כזה שנעשה בהסכמת הנגזל‪,‬‬
‫טעמים‪ ,‬א‪ .‬שמא יבוא לעשות כן בקביעות‪ ,‬ובגין כך‬ ‫הוא דומה לאיסור ריבית שגם הוא נאסר מחמת‬
‫יבוא להתבטל מלהתעסק בישובו של עולם‪ ,‬ב‪ .‬שאין‬ ‫גזל למרות שנעשה בהסכמה‪ ,‬ולכן כמו שבריבית‬
‫לאדם לזכות בממון חבירו שלא ברצון שלם‪ ,‬והרי‬ ‫התורה התירה ריבית בגוי‪ ,‬כן גם במשחק בקוביא‬
‫המנוצח שנותן הכסף למנצח הרי הוא עצב ואינו נותן‬ ‫התירו חז"ל גזל מרצון כשמדובר במשחק עם גוי]‪,‬‬
‫אבל מסיים הרמב"ם שלמרות שאין כאן איסור‬
‫לו בלב שלם‪.‬‬ ‫גזל "יש בו איסור עוסק בדברים בטלים‪ ,‬שאין ראוי‬
‫לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו‬

‫של עולם"‪.‬‬