Page 245 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 245

‫מתנת גורלה משה המר‬

‫משנה (בהלכות גזילה פרק ו' הלכה י') ולשיטת הרמב"ם‬          ‫האם מותר לשחק בקוביא‬
‫בודאי אסור לשחק בקוביא כי הרי יש כאן איסור גזל‪.‬‬
                                                   ‫מחלוקתם של רבי יהודה וחכמים מתייחסת‬
‫[ולפי זה כתב הטור שיהיה המשחק בקוביא פסול‬          ‫לאחר מעשה‪ ,‬למעמדם ההלכתי של השחקנים‬
‫לעדות אפילו אם יש לו אומנות אחרת‪ ,‬כי הרי גזלן‬      ‫לאחר המשחק‪ ,‬אך אין התייחסות מפורשת‬
‫הוא‪ ,‬וכשיטת חכמים‪ ,‬ודבריו תמוהים כי הרמב"ם‬         ‫בדבריהם לשאלה האם מותר לכתחילה ליזום‬
‫בהלכות עדות (פרק י' הלכה ד') פסק שהמשחק בקוביא‬     ‫ולהשתתף במשחקים מסוג זה‪ ,‬אמנם לכאורה אם‬
‫פסול לעדות רק אם אין לו אומנות אחרת‪ ,‬וכבר‬          ‫ההלכה כחכמים ויש כאן נידון של איסור גזל‪ ,‬אם כן‬
‫תמה כן הרב המגיד (שם)‪ ,‬ובכסף משנה (שם) האריך‬       ‫בודאי שאסור ליטול חלק במשחקים אלו‪ ,‬אך אם‬
‫ליישב דברי הרמב"ם‪ ,‬ויעוין בזה עוד בדברי הסמ"ע‬      ‫ההלכה כרבי יהודה שאין כאן נידון של גזל‪ ,‬אם כן‬
‫ב"ח וט"ז בחושן משפט סימן ל"ד‪ ,‬ומכל מקום דעת‬        ‫אין כל איסור להשתתף במשחקים אלו כי הרי אין‬
‫כולם מסכמת שלשיטת הרמב"ם המשחק בקוביא‬              ‫כאן גזל‪ ,‬ואף שהמשחק בקוביא נפסל לעדות מחמת‬
                                                   ‫שאינו עוסק בישובו של עולם‪ ,‬שמפני כן לא ניתן‬
                    ‫עובר על איסור גזל מדרבנן]‪.‬‬     ‫להסתמך על האמינות שבעדותו‪ ,‬אך מאחר ואין כל‬
                                                   ‫חיוב להיות עוסק בישובו של עולם‪ ,‬אם כן אין כל‬
‫ובשולחן ערוך (חושן משפט סימן ש"ע סעיף א') פסק‬      ‫מניעה הלכתית להשתתף במשחקים אלו‪ ,‬ואמנם‬
‫כדברי הרמב"ם שהמשחק בקוביא עובר על איסור‬
‫גזל מדרבנן‪ ,‬וכן הוא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן‬         ‫לא נוכל לקחת אותו כעד‪ ,‬אבל איסור אין כאן‪.‬‬
‫ל"ד סעיף ט"ז)‪ ,‬אבל הרמ"א (חושן משפט סימן ש"ע סעיף‬
‫ג') הכריע להיתר‪ ,‬וכתב שכבר פשט המנהג כסברא‬                        ‫ההלכה‬
‫האחרונה לשחוק בקוביא‪ ,‬ואין פסול לעדות אלא מי‬
‫שאין לו אומנות אחרת‪ ,‬והוא כשיטתו (סימן ר"ז סעיף‬    ‫בתוספות בסנהדרין (דף כ"ו עמוד א' סוף ד"ה כל) פסקו‬
‫י"ג) שהאריך לפרש שקנין מסוג זה איננו אסמכתא‪,‬‬       ‫הלכה כרבי יהודה שאין כאן נידון של גזל‪ ,‬וכתבו‬
‫וכתב שם שמטעם זה מותר לשחק בקוביא דלא כיש‬          ‫שמטעם זה אם יש למשחק בקוביא אומנות אחרת‪,‬‬
‫חולקין ואוסרין לשחק‪ ,‬נמצא שלדעת השולחן ערוך‬        ‫והוא עוסק בישובו של עולם איננו נפסל לעדות‪,‬‬

         ‫אסור לשחק בקוביא‪ ,‬ואילו לרמ"א מותר‪.‬‬            ‫ולשיטתם לא תהיה כל מניעה לשחק בקוביא‪.‬‬

   ‫לכל השיטות אסור לשחק בקוביא‬                     ‫אבל הרמב"ם (פרק ו' מהלכות גזילה הלכה ז') פסק‬
                                                   ‫"דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל‪ ,‬והעובר עליהן‬
‫ובשבת (דף קמ"ט עמוד ב') כתוב שאסור להטיל‬           ‫הרי זה גזלן מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקין‬
‫גורלות על מנה גדולה כנגד מנה קטנה כי הרי זה‬        ‫בקוביא" הרי ששיטת הרמב"ם להלכה שהמשחק‬
‫כמשחק בקוביא‪ ,‬וכתבו התוספות (ד"ה מ"ט) שגמרא‬
‫זו איננה להלכה‪ ,‬כי הרי הלכה כרבי יהודה שאין‬                      ‫בקוביא עובר על איסור גזל מדרבנן‪.‬‬
‫איסור גזל במשחק בקוביא‪ ,‬וזה כשיטתם בסנהדרין‬
‫שהלכה כרבי יהודה‪ ,‬אבל בשולחן ערוך (אורח חיים סימן‬  ‫וביאר הטור (בחושן משפט סימן ש"ע) ששיטת‬
‫שכ"ב סעיף ה') נפסק להלכה לאסור "משום קוביא"‪,‬‬       ‫הרמב"ם שההלכה כחכמים שהמשחק בקוביא‬
‫ואכן השולחן ערוך כשיטתו שההלכה כחכמים ויש‬          ‫הוא גזלן כיון שההתחייבות לשלם אינה אלא‬
                                                   ‫"אסמכתא"‪ ,‬וכן הבינו בשיטתו הרב המגיד והכסף‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250