Page 245 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 245
מתנת גורלה משה המר
משנה (בהלכות גזילה פרק ו' הלכה י') ולשיטת הרמב"ם האם מותר לשחק בקוביא
בודאי אסור לשחק בקוביא כי הרי יש כאן איסור גזל.
מחלוקתם של רבי יהודה וחכמים מתייחסת
[ולפי זה כתב הטור שיהיה המשחק בקוביא פסול לאחר מעשה ,למעמדם ההלכתי של השחקנים
לעדות אפילו אם יש לו אומנות אחרת ,כי הרי גזלן לאחר המשחק ,אך אין התייחסות מפורשת
הוא ,וכשיטת חכמים ,ודבריו תמוהים כי הרמב"ם בדבריהם לשאלה האם מותר לכתחילה ליזום
בהלכות עדות (פרק י' הלכה ד') פסק שהמשחק בקוביא ולהשתתף במשחקים מסוג זה ,אמנם לכאורה אם
פסול לעדות רק אם אין לו אומנות אחרת ,וכבר ההלכה כחכמים ויש כאן נידון של איסור גזל ,אם כן
תמה כן הרב המגיד (שם) ,ובכסף משנה (שם) האריך בודאי שאסור ליטול חלק במשחקים אלו ,אך אם
ליישב דברי הרמב"ם ,ויעוין בזה עוד בדברי הסמ"ע ההלכה כרבי יהודה שאין כאן נידון של גזל ,אם כן
ב"ח וט"ז בחושן משפט סימן ל"ד ,ומכל מקום דעת אין כל איסור להשתתף במשחקים אלו כי הרי אין
כולם מסכמת שלשיטת הרמב"ם המשחק בקוביא כאן גזל ,ואף שהמשחק בקוביא נפסל לעדות מחמת
שאינו עוסק בישובו של עולם ,שמפני כן לא ניתן
עובר על איסור גזל מדרבנן]. להסתמך על האמינות שבעדותו ,אך מאחר ואין כל
חיוב להיות עוסק בישובו של עולם ,אם כן אין כל
ובשולחן ערוך (חושן משפט סימן ש"ע סעיף א') פסק מניעה הלכתית להשתתף במשחקים אלו ,ואמנם
כדברי הרמב"ם שהמשחק בקוביא עובר על איסור
גזל מדרבנן ,וכן הוא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן לא נוכל לקחת אותו כעד ,אבל איסור אין כאן.
ל"ד סעיף ט"ז) ,אבל הרמ"א (חושן משפט סימן ש"ע סעיף
ג') הכריע להיתר ,וכתב שכבר פשט המנהג כסברא ההלכה
האחרונה לשחוק בקוביא ,ואין פסול לעדות אלא מי
שאין לו אומנות אחרת ,והוא כשיטתו (סימן ר"ז סעיף בתוספות בסנהדרין (דף כ"ו עמוד א' סוף ד"ה כל) פסקו
י"ג) שהאריך לפרש שקנין מסוג זה איננו אסמכתא, הלכה כרבי יהודה שאין כאן נידון של גזל ,וכתבו
וכתב שם שמטעם זה מותר לשחק בקוביא דלא כיש שמטעם זה אם יש למשחק בקוביא אומנות אחרת,
חולקין ואוסרין לשחק ,נמצא שלדעת השולחן ערוך והוא עוסק בישובו של עולם איננו נפסל לעדות,
אסור לשחק בקוביא ,ואילו לרמ"א מותר. ולשיטתם לא תהיה כל מניעה לשחק בקוביא.
לכל השיטות אסור לשחק בקוביא אבל הרמב"ם (פרק ו' מהלכות גזילה הלכה ז') פסק
"דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל ,והעובר עליהן
ובשבת (דף קמ"ט עמוד ב') כתוב שאסור להטיל הרי זה גזלן מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקין
גורלות על מנה גדולה כנגד מנה קטנה כי הרי זה בקוביא" הרי ששיטת הרמב"ם להלכה שהמשחק
כמשחק בקוביא ,וכתבו התוספות (ד"ה מ"ט) שגמרא
זו איננה להלכה ,כי הרי הלכה כרבי יהודה שאין בקוביא עובר על איסור גזל מדרבנן.
איסור גזל במשחק בקוביא ,וזה כשיטתם בסנהדרין
שהלכה כרבי יהודה ,אבל בשולחן ערוך (אורח חיים סימן וביאר הטור (בחושן משפט סימן ש"ע) ששיטת
שכ"ב סעיף ה') נפסק להלכה לאסור "משום קוביא", הרמב"ם שההלכה כחכמים שהמשחק בקוביא
ואכן השולחן ערוך כשיטתו שההלכה כחכמים ויש הוא גזלן כיון שההתחייבות לשלם אינה אלא
"אסמכתא" ,וכן הבינו בשיטתו הרב המגיד והכסף