Page 240 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 240
משה 'ו גירש ' -ג הלע מתנת רמ
חכמינו זיכרונם לברכה שמצווה הבאה על ידך על בחסרונה ,שאין זאת מתוך מטרה לפעול באמצעים
תחמצנה אלא עשה אותה מיד בלא להתמהמה, שמימיים על העתידות אלא הרי זה כסימן טוב ,כך
וכלשונו "ואותם בני אדם שיש להם לעשות מצוה גם ענין תחילת הלימודים בראש חודש ענינו לעורר
כגון להתחיל ללמד תינוקות או להכניס במצווה אחת, לתפילה וביטחון שהתחדשות הלימודים תהיה
ואומר נמתין עד ראש חודש אף על פי שאין זה ניחוש
אין זה דרך הטוב ,כי מי יודע אם יחיה אם ימות בתוך מוסיפה והולכת כזריחת הלבנה.
החודש נמצא מת ולא קיים המצווה ,כללו של דבר
מיד כשתבוא המצווה לידך עשה אותה ואל תדחה וגם לדברי הרשב"א הנזכר ההיתר בזה הוא מחמת
אותה ,וכן דרשו חכמים ושמרתם את המצות (שמות י"ב שראש חודש הוא יום שיש בו טבע רוחני המסוגל
י"ז) אל תהי קורא את המצות אלא המצוות ,אם באה לראשית והתחלה טובה ,ואין כל מניעה לפעול על פי
מצווה לידך אל תניחנה להחמיץ אלא עשה אותה
מיד" ,אולם הרמ"א הסכים למנהג זה להתחיל את הטבעיים הרוחניים שחקקם הבורא בבריאה.
הלימודים בראש חודש ,וכן השתרש הנוהג בישיבות
התנגדות למנהג
הקדושות.
אך בספר חסידים (סימן נ"ט) התנגד למנהג לדחות
את הלימודים עד ראש חודש ,וזאת מחמת דברי
נמצא מתבאר מכל זאת שמנהגים רבים נהגו בהם הקדמונים ולא חששו
כלל שיש בזה איסור מעונן ,הן המנהג שבתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה
ליום החמישי ,והן המנהג שלא להינשא בעת שהלבנה בחסרונה ,וכן המנהג
שלא להתחיל במלאכה בימי ב' וד' ,ושלא להקיז דם בימים ב' ד' וה' ,ומנהג
הקדמונים הוא להתחיל את הלימודים בראש החודש ,וכל מנהגים אלו
יסודותיהם בהררי קודש ואין לחוש בהם משום איסור מעונן.