Page 238 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 238

‫משה‬  ‫'ו גירש ‪' -‬ב הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫רלח‬

‫אלו הם קשים‪ ,‬ועל פי דבריו של הרשב"א יובן מפני‬              ‫הזהירות מהטבע הרוחני‬
‫מה אין חשש איסור מעונן במנהג זה‪ ,‬וזאת מכיון‬
‫שהסיבה שנמנעים מלהתחיל במלאכה בימים אלו‬             ‫ומוסיף הרשב"א ואומר שכשם שצריך להישמר‬
‫הינה מחמת הזהירות ממה שמוטבע בטבע הרוחני‬            ‫מפגעי הטבע הגשמי כך גם צריך להיות זהיר מנזקי‬
‫שימים אלו אינם טובים להתחיל בהם במלאכה‪,‬‬             ‫הטבע הרוחני‪ ,‬והוא מביא דוגמה לדבריו משבת (דף‬
‫וכן ביאר בחכמת אדם (שער איסור והיתר כלל פ"ט סעיף‬    ‫קכ"ט עמוד ב') ששם אומר שמואל שאין להקיז דם‬
‫ה') "איזהו מעונן אלו נותני עיתים שאומרים יום פלוני‬  ‫אלא ביום ראשון רביעי ושישי‪ ,‬ומבואר שם בגמרא‬
‫טוב למלאכה ויום פלוני רע‪ ...‬ומכל מקום נוהגים‬        ‫שטעם האיסור הוא מחמת שביום שני וחמישי מידת‬
‫שאין מתחילים בשני וברביעי כיון שידוע שהכוכבים‬       ‫הדין מתוחה‪ ,‬וביום שלישי אסור מכיון "דקיימא ליה‬
‫המושלים בהם הם מורין על לא טוב ואין לאדם‬            ‫מאדים בזווי" [שמזל מאדים הממונה על החרב ועל‬
‫לעשות נגד המזל ולסמוך על נס‪ ...‬אבל אסור לחקור‬       ‫הדבר ועל הפורעניות משמש בו בשעות זוגיות‪,‬‬
‫אחר זה ואפילו לשאול בחוזי כוכבים שנאמר (דברים‬       ‫והזוגות קשים הם מחמת שהן רשות לשדים‪( ,‬רש"י)]‪,‬‬
                                                    ‫הרי ששמואל הורה לנו להיזהר מעונות ושעות‬
                      ‫י"ח‪ ,‬י"ג) תמים תהיה עם ה'"‪.‬‬   ‫והוא לא חשש מאיסור מעונן‪ ,‬ואלא שמאחר ומזל‬
                                                    ‫מאדים שולט ביום רביעית בשעות זוגיות לכן יום זה‬
               ‫סיכום‬                                ‫מסוכן הוא על פי הטבע הרוחני‪ ,‬ולכן צריך להיזהר‬
                                                    ‫ולהישמר מלהכניס את עצמו לסכנה ביום זה‪ ,‬כי כמו‬
‫למדנו שישנם בראשונים ג' טעמים מפני מה אין‬           ‫שצריך להיזהר ולהישמר מהטבע הגשמי כן צריך‬
‫איסור מעונן במנהג לקבוע את מועד הנישואין בעת‬        ‫להתרחק מסכנה הנובעת מהטבע הרוחני‪ ,‬אך מסייג‬
                                                    ‫הרשב"א את דבריו ואומר שלמרות שצריך להיזהר‬
                             ‫שהלבנה במילואה‪:‬‬        ‫מהטבע הרוחני אבל אסור לחקור אחריו אלא צריך‬
                                                    ‫לילך בתמימות ולבטוח בבורא עולם שיציל אותנו‬
‫א‪ .‬הנימוקי יוסף ביאר שאיסור מעונן הוא רק‬            ‫מכל פגע רע‪ ,‬אך אם נודע לו על זמן מסוים או פעולה‬
‫כאשר העושה כן משוכנע שכל עתידו תלוי במזל זה‪,‬‬        ‫מסוימת שהיא מסוכנת מחמת הטבע הרוחני עליו‬
‫אך הנוהגים שלא להינשא בעת שהלבנה בחסרונה‬
‫אינם מתייחסים לכך כדבר מוחלט‪ ,‬ולדברי הנימוקי‬              ‫להיזהר ולהישמר מזה ולא להסתמך על הנס‪.‬‬
‫יוסף צידדנו שמאחר ומתוך הוויכוח שבין משפחת‬
‫נ‪ .‬למשפחת צ‪ .‬הוכח שמשפחת נ‪ .‬חוששת מאד‬               ‫ודבריו אלו נפסקו ברמ"א (יורה דעה סימן קע"ט סעיף‬
‫לעתידם של הזוג הצעיר במקרה שהנישואין יערכו‬          ‫ב') "במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל לא יעשה‬
‫בשלהי החודש‪ ,‬אם כן הוכח שהם מתייחסים בצורה‬          ‫ולא יסמוך על הנס אלא שאין לחקור אחר זה משום‬
‫החלטית לאפקטיביות של המנהג ולפי זה יתכן ויהיה‬
                                                                        ‫'תמים תהיה' כמו שנתבאר"‪.‬‬
                            ‫אסור להם לנהוג כן‪.‬‬
                                                               ‫תחילת מעשיך‬
‫ב‪ .‬וברשב"א מבואר טעם ההיתר מחמת שאין‬
‫עושים כן בדרך נחש אלא כסימן טוב‪ ,‬והתבארו‬            ‫ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף ב') כתב‬
‫דבריו על פי דברי המאירי שכתב שמשיחת המלכים‬          ‫שנהגו שלא להתחיל במלאכה בימי שני ורביעי‪,‬‬
‫ואכילת הסימנים בליל ראש השנה לא נעשית‬               ‫וביאר שם בט"ז (ס"ק א') שהכוכבים הצומחים בימים‬
‫חלילה מתוך ניסיון להשפיע על העתידות באמצעים‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243