Page 233 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 233
מתנת גורלה משה רלג
אסאד זצ"ל שכוונת הרמ"א בסימון זה היא ללמדנו בשולחן ערוך ,אם כן בוודאי שאין להטיל בזה דופי,
שעיקר מיקומה של הלכה זו הינה בהלכות מעונן ואדרבה מאחר ומפורש בשולחן ערוך שנהגו שאין
ומכשף ,ואילו בהלכות קידושין היא הוזכרה רק נושאים נשים אלא בעת שהלבנה במילואה אם כן
בכדי שהעוסק בענייני נישואין יהיה מודע לקיומה לכאורה ודאי מן הראוי שלא לערוך נישואין בשלהי
של הלכה זו ,אך אין זו הלכה המורה אימתי להינשא החודש ,אך כידוע שרבים וטובים לא חוששים
אלא עיקרה הוא רק להורות לנו שאין איסור מעונן למנהג זה ,ואף רבינו הגר"ח מואלוז'ין זצ"ל (כמובא
ב"כתר ראש" אות קי"ח) לא חשש לזה ,ופירש בזה את
בקיום מנהג זה.
הפסוק "בידך עתותי" (תהילים ל"א ט"ז).
חול המועד
וביאר הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל [מגדולי
והגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל מביא הוכחה הפוסקים בהונגריה לפני כמאתיים שנה] בשו"ת
שאין איסור להינשא בעת שהלבנה בחסרונה יהודה יעלה (חלק ב' סימן כ"ד) שאין כוונת השולחן
מהמשנה במועד קטן (דף ח' עמוד ב') "אין נושאים ערוך בהביאו את המנהג שלא לערוך נישואין בזמן
נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמים שאין הלבנה במילואה להורות לנו שחייבים לקיים
מפני ששמחה היא לו ,אבל מחזיר הוא את גרושתו", את המנהג הזה ,אלא עיקר כוונת השולחן ערוך הוא
והרי חול המועד הוא תמיד בחציו השני של החודש להורות לנו שמותר לקיים את המנהג הזה כי אין בזה
בעת שהלבנה בחסרונה ,כי חול המועד פסח מתחיל
בט"ז ניסן ,וחול המועד סוכות מתחיל בט"ז תשרי, חשש איסור מעונן.
ומבואר שהאיסור להינשא בחול המועד הוא רק
מחמת שאין מערבים שמחה בשמחה אבל מחמת והוא מביא ראיה לדבריו ,מזה שהשולחן ערוך
זאת שחול המועד הינו בחציו השני של החודש אין הביא את המנהג שלא לישא אשה אלא בעת
שהלבנה במילואה ,בהלכות מעונן ומכשף שביורה
כל מניעה להינשא אז. דעה ,ואילו בהלכות קידושין שבאבן העזר הוא לא
הביא את המנהג הזה ,הוי אומר שאין כוונת השולחן
בין המצרים ערוך לחדש לנו הלכה בהלכות נישואין ולהורות לנו
אימתי מותר להינשא ,כי אם לזאת נתכוון השולחן
ועוד הוכחה מביא הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל ערוך היה לו להביא את המנהג הזה בהלכות קידושין,
מדברי הרמ"א בהלכות תשעה באב (שולחן ערוך אורח ומזה שהשולחן ערוך הביא את המנהג הזה בהלכות
חיים סימן תקנ"א סעיף ב') שכתב "נוהגים להחמיר שאין מעונן ומכשף שביורה דעה משמעות הדברים היא
נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב", שעיקר כוונת השולחן ערוך היא להורות לנו שאין
הרי שהאיסור לשאת אשה מי"ז בתמוז אינו אלא במנהג זה איסור מעונן ושלכן יש היתר לקיים את
מחמת האבלות שבבין המצרים אך לולא זאת לא המנהג הזה ללא כל חשש איסור ,ואף שהרמ"א
הייתה כל מניעה לשאת אשה לאחר י"ז בתמוז הביא את המנהג הזה בהלכות קידושין ,אך גם הוא
אין כוונתו להורות הלכה אימתי להינשא ,והראיה
למרות שבאותה העת הלבנה בחסרונה. לכך היא שבסוף דבריו מציין הרמ"א לעיין בדברי
השולחן ערוך ביורה דעה ,ומבאר הגאון רבי יהודה
ומכל זה מוכיח הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל
שאין כל מניעה לשאת אשה בעת שהלבנה בחסרונה,