Page 233 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה רלג‬

‫אסאד זצ"ל שכוונת הרמ"א בסימון זה היא ללמדנו‬ ‫בשולחן ערוך‪ ,‬אם כן בוודאי שאין להטיל בזה דופי‪,‬‬
‫שעיקר מיקומה של הלכה זו הינה בהלכות מעונן‬ ‫ואדרבה מאחר ומפורש בשולחן ערוך שנהגו שאין‬
‫ומכשף‪ ,‬ואילו בהלכות קידושין היא הוזכרה רק‬ ‫נושאים נשים אלא בעת שהלבנה במילואה אם כן‬
‫בכדי שהעוסק בענייני נישואין יהיה מודע לקיומה‬ ‫לכאורה ודאי מן הראוי שלא לערוך נישואין בשלהי‬
‫של הלכה זו‪ ,‬אך אין זו הלכה המורה אימתי להינשא‬ ‫החודש‪ ,‬אך כידוע שרבים וטובים לא חוששים‬
‫אלא עיקרה הוא רק להורות לנו שאין איסור מעונן‬ ‫למנהג זה‪ ,‬ואף רבינו הגר"ח מואלוז'ין זצ"ל (כמובא‬
‫ב"כתר ראש" אות קי"ח) לא חשש לזה‪ ,‬ופירש בזה את‬
‫בקיום מנהג זה‪.‬‬
‫הפסוק "בידך עתותי" (תהילים ל"א ט"ז)‪.‬‬
‫חול המועד‬
‫וביאר הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל [מגדולי‬
‫והגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל מביא הוכחה‬ ‫הפוסקים בהונגריה לפני כמאתיים שנה] בשו"ת‬
‫שאין איסור להינשא בעת שהלבנה בחסרונה‬ ‫יהודה יעלה (חלק ב' סימן כ"ד) שאין כוונת השולחן‬
‫מהמשנה במועד קטן (דף ח' עמוד ב') "אין נושאים‬ ‫ערוך בהביאו את המנהג שלא לערוך נישואין בזמן‬
‫נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמים‬ ‫שאין הלבנה במילואה להורות לנו שחייבים לקיים‬
‫מפני ששמחה היא לו‪ ,‬אבל מחזיר הוא את גרושתו"‪,‬‬ ‫את המנהג הזה‪ ,‬אלא עיקר כוונת השולחן ערוך הוא‬
‫והרי חול המועד הוא תמיד בחציו השני של החודש‬ ‫להורות לנו שמותר לקיים את המנהג הזה כי אין בזה‬
‫בעת שהלבנה בחסרונה‪ ,‬כי חול המועד פסח מתחיל‬
‫בט"ז ניסן‪ ,‬וחול המועד סוכות מתחיל בט"ז תשרי‪,‬‬ ‫חשש איסור מעונן‪.‬‬
‫ומבואר שהאיסור להינשא בחול המועד הוא רק‬
‫מחמת שאין מערבים שמחה בשמחה אבל מחמת‬ ‫והוא מביא ראיה לדבריו‪ ,‬מזה שהשולחן ערוך‬
‫זאת שחול המועד הינו בחציו השני של החודש אין‬ ‫הביא את המנהג שלא לישא אשה אלא בעת‬
‫שהלבנה במילואה‪ ,‬בהלכות מעונן ומכשף שביורה‬
‫כל מניעה להינשא אז‪.‬‬ ‫דעה‪ ,‬ואילו בהלכות קידושין שבאבן העזר הוא לא‬
‫הביא את המנהג הזה‪ ,‬הוי אומר שאין כוונת השולחן‬
‫בין המצרים‬ ‫ערוך לחדש לנו הלכה בהלכות נישואין ולהורות לנו‬
‫אימתי מותר להינשא‪ ,‬כי אם לזאת נתכוון השולחן‬
‫ועוד הוכחה מביא הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל‬ ‫ערוך היה לו להביא את המנהג הזה בהלכות קידושין‪,‬‬
‫מדברי הרמ"א בהלכות תשעה באב (שולחן ערוך אורח‬ ‫ומזה שהשולחן ערוך הביא את המנהג הזה בהלכות‬
‫חיים סימן תקנ"א סעיף ב') שכתב "נוהגים להחמיר שאין‬ ‫מעונן ומכשף שביורה דעה משמעות הדברים היא‬
‫נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב"‪,‬‬ ‫שעיקר כוונת השולחן ערוך היא להורות לנו שאין‬
‫הרי שהאיסור לשאת אשה מי"ז בתמוז אינו אלא‬ ‫במנהג זה איסור מעונן ושלכן יש היתר לקיים את‬
‫מחמת האבלות שבבין המצרים אך לולא זאת לא‬ ‫המנהג הזה ללא כל חשש איסור‪ ,‬ואף שהרמ"א‬
‫הייתה כל מניעה לשאת אשה לאחר י"ז בתמוז‬ ‫הביא את המנהג הזה בהלכות קידושין‪ ,‬אך גם הוא‬
‫אין כוונתו להורות הלכה אימתי להינשא‪ ,‬והראיה‬
‫למרות שבאותה העת הלבנה בחסרונה‪.‬‬ ‫לכך היא שבסוף דבריו מציין הרמ"א לעיין בדברי‬
‫השולחן ערוך ביורה דעה‪ ,‬ומבאר הגאון רבי יהודה‬
‫ומכל זה מוכיח הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל‬
‫שאין כל מניעה לשאת אשה בעת שהלבנה בחסרונה‪,‬‬