Page 232 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫רלב‬

‫והולכת מיום ליום כך גם השמחה והאהבה של הזוג‬ ‫ובספרים נוספים‪ ,‬ואף בשולחן ערוך יורה דעה (סימן‬
‫יתווסף מיום ליום‪.‬‬ ‫קע"ט סעיף ב') כתב "נהגו‪ ...‬ואין נושאים נשים אלא‬
‫במילוי הלבנה"‪ ,‬ובשולחן ערוך אבן העזר (סימן ס"ד‬
‫הנולד בשלהי החודש‬ ‫סעיף ה') כתב הרמ"א "ונהגו שלא לישא נשים אלא‬
‫בתחילת החדש בעוד שהלבנה במלואה"‪ ,‬כך שללא‬
‫ובשו"ת רב פעלים כתב שחכם אחד טען שיש‬
‫להימנע מלשאת אשה שנולדה בחציו השני של‬ ‫ספק אין להטיל דופי במנהג זה‪.‬‬
‫החודש‪ ,‬כי מחמת שהיא נולדה בעת שהלבנה‬
‫בחסרונה לכן מזלה רע‪ ,‬וכתב לו הרב רב פעלים‬ ‫טעם המנהג‬
‫שאמנם יש מקור בספרים הקדושים להנחה זאת‬
‫שהנולדים בשלהי החודש מזלם רע‪ ,‬ודבר זה נכון‬ ‫והמהרי"ל (שו"ת מהרי"ל החדשות סימן צ"ב) ביאר‬
‫הן לנקבות והן לזכרים‪ ,‬אך אין הכוונה בזאת ללידת‬ ‫שהטעם של המנהג להינשא בעת שהלבנה במילואה‬
‫הגוף ויציאתו לאוויר העולם‪ ,‬אלא הזמן הקובע‬ ‫מפני ששעת מילוי הלבנה היא סימן טוב לישראל‪,‬‬
‫הוא העת שבה ירדה הנשמה לעולם‪ ,‬וקשה לשער‬ ‫וזאת מאחר והלבנה היא כוכב המזל של ישראל‪,‬‬
‫אימתי היתה שעה זו‪ ,‬כך שמבחינה מעשית אין‬ ‫ואף הלוח היהודי מבוסס על פי מחזוריותה של‬
‫מקום להימנע מלהתחתן עם איש או אשה מחמת‬ ‫הלבנה‪ ,‬וכשיש ליקוי לבנה הרי זה סימן לא טוב‬
‫שהם נולדו בשלהי החודש‪ ,‬מכיון שאנו מודעים‬ ‫לישראל‪ ,‬וכמפורש בסוכה (דף כ"ט עמוד א') "תנו רבנן‬
‫רק לעת היציאה לאוויר העולם ולא לשעה שבה‬ ‫בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים‪ ,‬לבנה‬
‫הנשמה נכנסה לגוף‪ ,‬ומוסיף וכותב שדבר זה הניסיון‬ ‫לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל‪[ ,‬כאשר בלשון‬
‫והמציאות מעידה על כך שרבים מהנולדים בסוף‬ ‫סגי‪-‬נהור כוונת הגמרא היא לעם ישראל]‪ ,‬מפני‬
‫החודש מזלם טוב‪ ,‬ואילו הנולדים בראשית החודש‬ ‫שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה"‪ ,‬ומפני‬
‫מזלם רע‪ ,‬כך שבהכרח שדבר זה אינו ניתן לבירור‬ ‫שהלבנה היא הכוכב של ישראל ממילא סימן טוב‬
‫כי איננו יודעים אימתי זמן ירידת הנשמה לגוף‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא לכל ישראל כשהיא מתמלאת ומוספת‪ ,‬וכמו‬
‫מסקנתו היא שאין להימנע מלהתחתן עם מי שנולד‬ ‫שאומרים בברכת הלבנה 'סימן טוב ומזל טוב יהיה‬
‫בשלהי החודש‪ ,‬אך כל זאת רק לענין הנידון האם‬ ‫לנו ולכל ישראל'‪ ,‬והרי זה כמו שאמרו 'משנכנס אדר‬
‫יש להימנע מלהינשא למי שנולד בשלהי החודש‬ ‫מרבין בשמחה' שחודש אדר הוא זמן טוב לישראל‪,‬‬
‫שמאחר ואיננו יודעים אימתי הוא זמן ירידת הנשמה‬ ‫ומנגד בחודש אב ובימי ספירת העומר אמרו למעט‬
‫לגוף לכן אין סיבה להימנע מלהתחתן עם מי שנולד‬ ‫בשמחה ובימים אלו מזלם של ישראל הינו בכי רע‪,‬‬
‫בעת שהלבנה בחסרונה‪ ,‬אך בוודאי מן הראוי שלא‬ ‫כמו כן הוא גם לענין זמן מילוי הלבנה שהינו זמן טוב‬
‫לקבוע את מועד הנישואין בשלהי החודש עת‬ ‫לעם ישראל‪ ,‬ולכן נהגו לערוך נישואין בעת שהלבנה‬

‫שהלבנה בחסרונה מכיון שאז המזל איננו טוב‪.‬‬ ‫במילואה‪.‬‬

‫רשות ולא איסור‬ ‫ובשו"ת רב פעלים (חלק ד' סוד ישרים סימן ט) פירש‬
‫שמלבד שהלבנה מהווה סימן טוב לכל עם ישראל‪,‬‬
‫ומאחר וראינו שהמנהג שלא לשאת אשה בעת‬ ‫היא מהווה סימן טוב בפרט לענייני שידוכים‪ ,‬כי‬
‫שהלבנה בחסרונה הוזכר בקדמונים ואף הובא‬ ‫האשה הינה כדוגמת הלבנה‪ ,‬וכמו שהלבנה מוסיפה‬