Page 244 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דמר‬

‫כך שההתחייבות לא תגיע לידי מימוש‪ ,‬מוגדרת‬ ‫שפירש זאת רש"י במסכת עירובין (דף פ"ב עמוד א')‬
‫כ"אסמכתא"‪ ,‬ולהלכה מאחר והתחייבות מסוג זה‬ ‫שאנשים אלו אינם מכירין ובקיאין בטורח וצער בני‬
‫לא היתה מתוך הסכמה כנה‪ ,‬לכן אין לה תוקף מחייב‬ ‫אדם ולכן הם לא חסים על חבריהם להפסידם ממון‬
‫שלא כדין‪ .‬כלומר אנשים שרגילים לעשות כסף‪-‬‬
‫(למעט אופנים מסוימים)‪.‬‬ ‫קל שוכחים כמה קשה להתפרנס בכבוד‪ ,‬ולכן הם‬
‫עלולים לבוא ולהעיד עדות שקר ללא שיהיה להם‬
‫וכגון פועל האומר לבעל הבית אם לא אעשה‬ ‫מצפון על הנזק שעשו לחבריהם‪ ,‬באמצעות העדות‬
‫עבודתי אשלם לך סכום מופרז‪ ,‬אנו אומרים שבודאי‬
‫אין כוונתו להתחייבות זאת אלא שהוא היה משוכנע‬ ‫שקר‪ ,‬ולכן אי אפשר להסתמך על עדותם‪.‬‬
‫שהוא יסיים את עבודתו‪ ,‬ולא יצטרך לשלם‪ ,‬ולכן‬
‫התחייבות מסוג כזה היא "אסמכתא"‪ ,‬והיא אינה‬ ‫[וראה רש"י על המשנה (סנהדרין דף כ"ד עמוד‬
‫ב') שפירש שאנשים אלו אין להם יראת חטא‪,‬‬
‫מחייבת (ראה מסכת בבא מציעא דף ק"ד עמוד א')‪.‬‬ ‫ויתכן וכוונתו שאנשים שרגילים לבלות את זמנם‬
‫במשחקים‪ ,‬אין להם את הרצינות הנצרכת בכדי‬
‫ועתה עלינו לדון האם כאשר עומדים להתחיל‬
‫לשחק בקוביא‪ ,‬ומניחים כסף בקופה המשותפת‪,‬‬ ‫להיות ירא חטא‪ ,‬ולכך הם פסולים לעדות]‪.‬‬
‫והמשחקים מתחייבים זה לזה שהמנצח יטול את‬
‫הכסף מהקופה‪ ,‬האם התחייבות זו תקינה‪ ,‬והמנצח‬ ‫אך כל זה דווקא באנשים שאין להם כל עיסוק‬
‫שנוטל את הכסף עושה זאת כדין‪ ,‬או שהתחייבות‬ ‫מלבד הימורים‪ ,‬אבל אנשים שיש להם אומנות‬
‫כזאת הינה "אסמכתא" ואין לה תוקף‪ ,‬וממילא‬ ‫אחרת‪ ,‬ורק בין לבין משחקים‪ ,‬אי אפשר לומר‬
‫כאשר המנצח נוטל את הכסף המונח בקופה הוא‬
‫שאנשים אלו אינם עסוקים בישובו של עולם‪.‬‬
‫גוזל את כספו של חבירו‪.‬‬
‫ובזה נחלקו חכמים עם רבי יהודה‪ ,‬שלדעת‬
‫חכמים סבורים שיש כאן גזל מכיון‬ ‫חכמים יש כאן ענין של גזילה‪ ,‬ולכן בכל מקרה‬
‫שההתחייבות מוגדרת כ"אסמכתא"‪ ,‬כי כל אחד‬ ‫המשחק בקוביא פסול לעדות‪ ,‬אך לרבי יהודה אין‬
‫מהמשחקים משוכנע שהוא ינצח‪ ,‬ולכן אין כאן‬ ‫כאן נושא של גזל‪ ,‬אלא רק שאלה של "אינו עוסק‬
‫כוונה אמיתית ליתן לשני כסף‪ ,‬וההתחייבות אינה‬ ‫בישוב העולם"‪ ,‬ולכן אם יש לו אומנות אחרת אינו‬
‫אלא "אסמכתא"‪ ,‬אבל רבי יהודה סובר שאין כאן‬ ‫נפסל לעדות כי הרי הוא עוסק בישובו של עולם‪ ,‬ורק‬
‫אסמכתא‪ ,‬כי הרי כל אחד יודע שאחד מנצח ואחד‬
‫מפסיד‪ ,‬ולכן הסיכויים הם ‪ 50%‬על ‪ ,50%‬ובודאי‬ ‫בשעות הפנאי הוא משחק בהימורים‪.‬‬
‫יש כאן כוונה רצינית להתחייב לשלם אף אם הוא‬
‫אסמכתא‬
‫יופסד (כן פירש רש"י בסנהדרין)‪.‬‬
‫ונקודת השאלה אם יש כאן ענין של גזל נעוצה‬
‫ומפני זאת נחלקו רבי יהודה וחכמים האם‬ ‫בסוגיא של "אסמכתא"‪ ,‬דהיינו שאם אדם התחייב‬
‫המשחק בקוביא נפסל לעדות‪ ,‬אך הן לשיטת רבי‬ ‫לחבירו דבר מה‪ ,‬ואנו אומדים שלא היתה כאן‬
‫יהודה והן לשיטת חכמים מי שאינו עוסק בישובו של‬ ‫התחייבות אמיתית‪ ,‬אלא התחייבותו נבעה מחמת‬
‫עולם‪ ,‬והבילוי שלו היומי הוא משחקי הימורים אדם‬ ‫שהוא היה סמוך ובטוח שלא יהיה צורך לממש את‬
‫זה פסול לעדות כי הוא אינו עוסק בישובו של עולם‪.‬‬ ‫ההתחייבות‪ ,‬והתחייבות זו הנובעת מהסתמכות על‬