Page 258 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 258

‫משה‬  ‫'ז גירש ‪' -‬ו הלע‬                        ‫מתנת‬  ‫חנר‬

                                                    ‫עלה ו'‬

      ‫היתרים נוספים להשתתף בהגרלות‬

‫בפתיחה הובא שרב שביקר במכירה סינית התלבט האם יש חשש איסור‬
‫להשתתף בהגרלה על חצי הקופה‪ ,‬וכשהשאלה הועברה לאחד מגדולי הרבנים‬

                                                             ‫הוא הורה בזה היתר‪.‬‬

‫בעלה א' הסקנו שדעת השולחן ערוך שיש איסור גזל מדרבנן לשחק‬
‫בקוביא‪ ,‬אך הרמ"א סובר שאין בזה איסור‪ ,‬אמנם המשנה ברורה כתב שלכל‬

                              ‫הדעות יש בזה קצת איסור‪ ,‬וכדברי המגן אברהם‪.‬‬

‫לאור זאת דנו בעלה ב' מדוע לא יהיה איסור להשתתף בהגרלות המצויות‪,‬‬
‫מחמת איסור גזל‪ ,‬והתבאר שכיון שרוכשי הכרטיסים התנתקו כבר החלטית‬

                                ‫מכספם‪ ,‬לכן יש בזה הסכמה מוחלטת להקנאה‪.‬‬

‫וביארנו שם שמאחר וסברא זו אינה רלוונטית ביחס להגרלה על חצי הקופה‪,‬‬
                               ‫לכן חכך אותו רב לאסור להשתתף בהגרלה זאת‪.‬‬

‫אמנם בספרי הפוסקים ישנם סברות נוספות לחלק בין משחק בקוביא‬
‫ובין הגורלות המצויות וכפי שנראה להלן‪ ,‬וסברות אלו שייכים גם בגורל על‬

            ‫חצי קופה‪ ,‬כך שלהלכה אין מניעה להשתתף גם בהגרלה מסוג זה‪.‬‬

‫פתח ביתו‪ ,‬אמר מי כאן הלל‪ ,‬מי כאן הלל‪ ,‬נתעטף‬          ‫בטוחים בכישרונותיהם‬
‫ויצא לקראתו‪ ,‬אמר לו‪ ,‬בני‪ ,‬מה אתה מבקש‪ ,‬אמר‬
‫לו‪ ,‬שאלה יש לי לשאול‪ ,‬אמר לו שאל בני‪ ,‬שאל‪,‬‬   ‫בשבת (דף ל' עמוד ב') מובא מעשה מפעים המלמד‬
‫מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות‪ ,‬אמר לו‪,‬‬    ‫על עוצמת ענוותנותו של הלל‪ ,‬וכך מספרת הגמרא‪,‬‬
‫בני‪ ,‬שאלה גדולה שאלת‪ ,‬מפני שאין להם חיות‬     ‫"מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה‪ ,‬אמרו‬
                                             ‫כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז‬
                                   ‫פקחות‪.‬‬    ‫[שני האנשים הללו ערכו ביניהם תחרות ואמרו שמי‬
                                             ‫שיצליח להרגיז את הלל‪ ,‬חברו יתן לו ארבע מאות‬
‫הלך והמתין שעה אחת‪ ,‬חזר ואמר‪ ,‬מי כאן‬         ‫זוז]‪ ,‬אמר אחד מהם אני אקניטנו‪ ,‬אותו היום ערב‬
‫הלל‪ ,‬מי כאן הלל‪ ,‬נתעטף ויצא לקראתו‪ ,‬אמר‬      ‫שבת היה‪ ,‬והלל חפף את ראשו‪ ,‬הלך ועבר על‬
‫לו‪ ,‬בני‪ ,‬מה אתה מבקש‪ ,‬אמר לו‪ ,‬שאלה יש לי‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263