Page 261 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 261

‫מתנת גורלה משה ארס‬

             ‫כאשר זמם‬                          ‫פלא מדוע את ההוראה על טריפות הבהמה קיבל‬
                                               ‫הטבח ללא עוררין‪ ,‬ואילו את הפסק דין שעליו‬
‫וכעין זה מבארים בדין "ועשיתם לו כאשר זמם‬
‫לעשות לאחיו"‪ ,‬שההלכה היא שאם ראובן ושמעון‬                  ‫לשלם לחברו כסף‪ ,‬הוא ממאן לקבל‪.‬‬
‫העידו עדות שקר לחייב את לוי לשלם כסף‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן הוכח שהם עדים זוממים‪ ,‬דינם הוא לשלם ללוי‬   ‫וביאר רבינו חיים‪ ,‬שהאמונה הפועמת בליבו‬
‫כסכום שהם זממו לחייבו לשלם‪ ,‬והקשה היראים‬       ‫של היהודי גורמת לו להיות מוכן להפסיד את‬
‫(סימן קע"ח) מנין שהעדים זוממים מתחייבים לשלם‬   ‫ממונו בכדי לשמור תורה ומצוות‪ ,‬ולכן הטבח יקבל‬
‫למי שהם העידו עליו‪ ,‬ומדוע שלא נאמר שהם יתנו‬    ‫את הוראת החכם על כך שהבהמה טריפה לא‬
‫את הכסף לצדקה‪ ,‬כי הרי בתורה רק כתוב ועשיתם‬
‫לו כאשר זמם לעשות לאחיו‪ ,‬אך לא כתוב בתורה‬                                             ‫עוררין‪.‬‬
‫שהם צריכים לשלם את הכסף לזה שהם העידו עליו‪.‬‬
                                               ‫אבל המידות הרעות הפועמות בליבו של‬
‫ויש שביארו בזה שמכיון שצריך להעניש את‬          ‫האדם מונעות ממנו להסכים לתת לחבר כסף‪ ,‬והס‬
‫העדים זוממים "כאשר זמם לעשות לאחיו"‪ ,‬והרי אין‬  ‫מלהזכיר זאת‪ ,‬ולכן כאשר הדיין יכריע לטובת חברו‬
‫דמיון בין כסף שמחייבים לשלם לצדקה‪ ,‬ובין כסף‬    ‫בדין תורה שביניהם‪ ,‬הטבח יתקשה מאד לקבל את‬
‫שמחייבים לשלם לחבר‪ ,‬כי הניסיון מוכיח שאדם‬
‫מוכן להוזיל הרבה כסף מכיסו לעניים וכדומה‪ ,‬אבל‬       ‫הפסיקה שעליו להוזיל מכספו לטובת חברו‪.‬‬
‫לשני הוא לא יהיה מוכן לשלם‪ ,‬ולכן מאחר והעדים‬
‫זוממים זממו לחייב את לוי לשלם את הכסף לפלוני‪,‬‬  ‫ומבאר הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬
‫אם כן אם נחייב את העדים זוממים לשלם לצדקה‪,‬‬     ‫שלכן דווקא במשחק בקוביא שהמפסיד נאלץ‬
‫אין זה כאשר זמם‪ ,‬ובהכרח מחייבים אותם לשלם‬      ‫לשלם את הכסף למנצח‪ ,‬בזה אנו אומרים שהוא‬
                                               ‫אינו עושה זאת בלב שלם‪ ,‬אבל בהגרלות המצויות‪,‬‬
        ‫את הכסף ללוי‪ ,‬בכדי שיהיה זה כאשר זמם‪.‬‬  ‫שאין כאן מנצח ומנוצח ממילא אין כל מניעה‬
                                               ‫רגשית למשתתפים בגורל להקנות את הכסף בלב‬

                                                              ‫שלם‪ ,‬ולכן אין בזה כל חשש לגזל‪.‬‬

‫סיכוי לעומת סיכון‬

‫בגורל יודעים מלכתחילה שסיכוייהם לזכות בפרס‬                  ‫סיכוי רחוק‬
‫הם אפסיים‪ ,‬ואם למרות זאת הוא רוכש כרטיס‪,‬‬
‫הרי שדעתו מסכמת בלב שלם ליטול על עצמו את‬       ‫עוד מבאר הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬
‫ההימור שאם הוא לא יזכה כספו ירד לטמיון‪ ,‬והוא‬   ‫שבמשחק הקוביא מאחר ויש רק שני שחקנים‪,‬‬
                                               ‫ממילא הסיכוי לנצח הוא ‪ ,50%‬ולכן אנו חוששים‬
                   ‫מקנה זאת בהסכמה החלטית‪.‬‬     ‫שכל אחד מהמשתתפים במשחק קיווה לנצח‪ ,‬ולא‬
                                               ‫היתה להם הסכמה החלטית להקנות לזוכה את‬
             ‫סיכון מועט‬                        ‫כספם‪ ,‬אבל בהגרלות המצויות מאחר ורבים הם‬
                                               ‫המשתתפים בהגרלות‪ ,‬וממילא הסיכוי לזכות בפרס‬
‫וגם‪ ,‬שככל שמתרבים המשתתפים בהגרלה‬              ‫הוא סיכוי אפסי‪ ,‬אם כן בודאי שכל המשתתפים‬
‫ממילא ההשקעה היא מזערית לעומת הסיכוי‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266