Page 265 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה רסה‬

‫לחברו שאם הוא יעשה כך או כך הוא יתן לו דבר‬ ‫יחיה ובין אם לא יחיה‪ ,‬שלא כעמוס שנאות לתרום‬
‫מה‪ ,‬אז הוא אינו מחויב לדיבורו‪ ,‬מחמת שהרי זו‬ ‫לצדקה רק אם בוא תבוא הישועה‪.‬‬
‫אסמכתא‪ ,‬אבל אם אדם נודר נדר באסמכתא הוא‬
‫מחויב לקיים את הנדר‪ ,‬וההוכחה לכך היא מסוגיא‬ ‫והנידון שאנו עוסקים בו הוא האם יש פטור של‬
‫זו‪ ,‬כי הרי האדם שראה את הפרה בעודה רובצת‬ ‫אסמכתא למי שהתנה את קיום התחייבותו רק באם‬
‫על גבי הקרקע ומתקשה לקום‪ ,‬והוא מתחייב‬ ‫תבוא הישועה‪ ,‬כעמוס שהתחייב לתת את הצדקה‬
‫להיות נזיר באם הפרה תצליח לקום‪ ,‬הרי זו ממש‬ ‫רק אם יימצא היום המפתח‪ ,‬ויש לדון האם עמוס‬
‫התחייבות של אסמכתא‪ ,‬ולמרות זאת בית שמאי‬ ‫פטור מליישם את התחייבותו מחמת הפטור של‬
‫סבורים שעליו לקיים את התחייבותו‪ ,‬וגם בית הלל‬
‫שחולקים על כך‪ ,‬מבואר שם בסוגיא שעקרונית הם‬ ‫אסמכתא‪.‬‬
‫מסכימים עם בית שמאי שהתחייבות מסוג זה הינה‬
‫ברת תוקף‪ ,‬ובהכרח שבנדרים אין את הפטור של‬ ‫אמרה פרה זו הריני נזירה‬

‫אסמכתא‪.‬‬ ‫במשנה בנזיר (דף י' עמוד א') "אמר‪ ,‬אמרה פרה זו‬
‫הריני נזירה אם עומדת אני‪ ,‬אומר הדלת הזה הריני‬
‫נדר בעת צרה‬ ‫נזירה אם נפתח אני‪ ,‬בית שמאי אומרים נזיר‪ ,‬ובית‬
‫הלל אומרים אינו נזיר"‪ ,‬המשנה מציגה מקרה תמוה‬
‫מוסיף הרשב"א ומחזק את דבריו מכך שיש‬ ‫שפרה נודרת להיות נזירה אם היא תצליח להתרומם‪,‬‬
‫תוקף להתחייבותו של הנודר בעת צרה ומתחייב‬ ‫ובדומה לזה דלת הבטיחה להיות נזירה אם היא‬
‫שבאם הוא יזכה לישועה הוא יעשה כך או כך‪ ,‬וכמו‬ ‫תצליח להיפתח‪ ,‬וכבר מקשה שם הגמרא היאך‬
‫יעקב אבינו שבצאתו לחרן לאחר החלום שהיה לו‬ ‫יתכן שהפרה והדלת ידברו ויתחייבו להיות נזירים‪,‬‬
‫בבית‪-‬אל הוא נדר ואמר (בראשית פרק כ"ח פסוקים כ'‪-‬‬ ‫ומפרשת הגמרא שהמשנה מדברת בלשון מליצית‪,‬‬
‫כ"ב) "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי‬ ‫וכוונת המשנה היא שהיה אדם שעמד ליד הפרה‬
‫ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל‬ ‫וראה שהיא חסרת סיכויים להצליח להתרומם‪,‬‬
‫ובגד ללבש‪ :‬ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי‬ ‫והוא נדר להיות נזיר אם היא תצליח להתרומם‪ ,‬ואין‬
‫לאלקים‪ :‬והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית‬ ‫הכוונה שהפרה והדלת מדברות‪ ,‬אלא האדם העומד‬
‫אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך"‪ ,‬ולמרות‬ ‫על ידם מתרשם שאילו היה בכוחם של הפרה והדלת‬
‫שנדר זה היה כאסמכתא‪ ,‬כי הרי ההתחייבות של‬ ‫לדבר כך הם היו אומרות‪ ,‬וכעין זה ביונה (פרק א' פסוק‬
‫יעקב אבינו היתה שאם ה' יהיה בעזרו אז הוא יעשה‬ ‫ד') "וה' הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים‬
‫מהאבן מצבה‪ ,‬למרות זאת התחייבות זאת היתה‬ ‫והאניה חשבה להשבר"‪ ,‬שאין הכוונה שגמלה בליבה‬
‫ברת תוקף‪ ,‬וכמוכח מכך שמחמת שיעקב אבינו‬ ‫של האנייה להישבר‪ ,‬אלא הכוונה שיושבי האנייה‬
‫איחר את קיום הנדר‪ ,‬לכן הוא נענש במעשה דינה‬ ‫דימו בליבם שלו האנייה היתה יכולה לחשוב‪ ,‬היא‬
‫עם חמור‪ ,‬וכמבואר ברש"י (בראשית פרק ל"ה פסוק א')‪,‬‬
‫היתה חושבת להישבר‪( ,‬כך פירשו שם התוספות בנזיר)‪.‬‬
‫ובהכרח שבנדרים אין פטור של אסמכתא‪.‬‬
‫נדר באסמכתא‬
‫והרשב"א מציין על כך את דברי המדרש רבה‬
‫(בראשית פרשת ויצא פרשה ע' סימן א') "וידר יעקב נדר‬ ‫והרשב"א (שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קפ"ג)‬
‫למד מגמרא זו כלל גדול שלמרות שאדם שהתחייב‬