Page 266 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 266

‫משה‬  ‫'ז גירש ‪' -‬ז הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫רסו‬

‫וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רנ"ח סעיף‬       ‫לאמר‪ ,‬מהו לאמר [מה המשמעות של המילה‬
‫י') "נדר לצדקה באסמכתא‪ ,‬כגון אם אעשה דבר‬            ‫לאמר]‪ ,‬לאמר לדורות [כלומר שיש כאן הוראה‬
‫פלוני אתן כך וכך לצדקה‪ ,‬ועשאו חייב ליתן"‪ ,‬וכן‬
‫הוא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ר"ז סעיף י"ט) "נדר‬             ‫לדורות]‪ ,‬כדי שיהיו נודרים בעת צרתן"‪.‬‬
‫ושבועה ותקיעת כף‪ ,‬מהני אפילו באסמכתא"‪ ,‬ושם‬
‫ברמ"א "ואם נדר איזה דבר באסמכתא לצדקה או‬                    ‫נדרה של הילני המלכה‬
‫להקדש‪ ,‬קונה‪ ,‬כמו שנתבאר ביורה דעה סימן רנ"ח‬
                                                    ‫אמנם בהגהות מרדכי (בבא מציעא רמז תנ"ב) ביאר‬
                                      ‫סעיף י'"‪.‬‬     ‫הסבר אחר מדוע אין פטור של אסמכתא בנודר‬
                                                    ‫בעת צרה‪ ,‬כי כשאדם נודר בעת צרה הוא מעונין‬
‫אמנם בשולחן ערוך אורח חיים (סימן תקס"ב‬              ‫שהקב"ה יהיה בעזרו והוא ינצל מהצרה ולכן הוא‬
‫סעיף י"ג) הובא בזה כמה חילוקי דינים‪ ,‬ומבואר שם‬      ‫נודר בלב שלם‪ ,‬וכתב ההגהות מרדכי שמפני כן‬
‫שיש מקרים שיש פטור של אסמכתא גם בנדרים‪,‬‬             ‫מסופר במשנה בנזיר (דף י"ט עמוד ב') "מעשה בהילני‬
‫ומקור דברי השולחן ערוך הינם מדברי רבינו ירוחם‬       ‫המלכה שהלך בנה למלחמה‪ ,‬ואמרה אם יבוא בני מן‬
‫(תחילת נתיב י"ט)‪ ,‬וכבר תמהו שם האחרונים שפסקי‬       ‫המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים‪ ,‬ובא בנה מן‬
‫השולחן ערוך סותרים זה לזה‪ ,‬כי הרי ביורה דעה‬         ‫המלחמה והיתה נזירה שבע שנים"‪ ,‬ומדוע חל נדרה‬
‫ובחושן משפט סתם השולחן ערוך וכתב שהנדרים‬            ‫והרי זה אסמכתא‪ ,‬וביאר ההגהות מרדכי‪ ,‬שמאחר‬
‫חלים‪ ,‬ולא חילק בזה כמו שפסק בשולחן ערוך אורח‬        ‫והילני המלכה חפצה בכל ליבה שבנה ישוב מן‬
‫חיים‪ ,‬ויש שחילקו בין נדרי תעניות לנדרים לצדקה‬       ‫המלחמה‪ ,‬לכן נדרה היה בלב שלם‪ ,‬ואין בזה פטור‬
‫וכדומה‪ ,‬אך להלכה כתב המשנה ברורה (ס"ק נ"ב)‬
‫שיש להחמיר ולנקוט שאין פטור של אסמכתא בכל‬                                            ‫של אסמכתא‪.‬‬

                                  ‫סוגי הנדרים‪.‬‬      ‫ובסוף דבריו כותב ההגהות מרדכי שלפי מה‬
                                                    ‫שכתב המרדכי (בבא קמא רמז מ"ו) שבהקדש ובצדקה‬
‫לאור זאת ברור שמאחר והמפתח של הכספת‬                 ‫אין פטור של אסמכתא‪ ,‬אם כן מובן היטב מדוע‬
‫נמצא לכן עמוס מחויב לקיים את הבטחתו ולתרום‬          ‫הנודר בעת צרה חייב לעמוד בדיבורו ואין לו פטור‬
‫לקופה השכונתית ‪ ,₪ 180‬והוא אינו יכול לפטור את‬       ‫של אסמכתא‪ ,‬וזאת מחמת שבהתחייבות לצדקה‬
‫עצמו מחמת טענת אסמכתא‪ ,‬כי בנדרי צדקה אין‬
                                                                            ‫אין פטור של אסמכתא‪.‬‬
                            ‫פטור של אסמכתא‪.‬‬
                                                                   ‫להלכה‬
‫ועל פי זה הורה הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬
‫שגם אם אכן רכישת כרטיסי הגרלה הינה אסמכתא‪,‬‬          ‫וכתב הבית יוסף (יורה דעה סימן רנ"ח) שאף על פי‬
‫אך אם ההגרלות הינן למטרות צדקה‪ ,‬ממילא אין‬           ‫שבהגהות אשיר"י פרק זה בורר (סנהדרין פ"ג סי' ז') כתב‬
‫בזה את הפטור של אסמכתא‪ ,‬וכפי שנפסק להלכה‬            ‫שאסמכתא לא קניא אף בנדרי צדקה‪ ,‬כבר הכריע‬
                                                    ‫התרומת הדשן (סימן נ"ג) כדברי הסוברים שאין פטור‬
                                  ‫בשולחן ערוך‪.‬‬
                                                                              ‫של אסמכתא בנדרים‪.‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271