Page 264 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 264

‫משה‬  ‫'ז גירש ‪' -‬ז הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫רסד‬

‫זמן מועט התקשרה לעמוס המזכירה שלו‪ ,‬ואמרה לו‬
‫שהיא מצאה בתיקה את המפתח‪ ,‬עמוס הודה לה' על‬
‫שהמפתח נמצא‪ ,‬ומיהר לקיים את הבטחתו ולתרום‬

         ‫‪ ₪ 180‬לקופה השכונתית‪ ,‬הבטחתי ונושעתי!‬

‫האם אכן עמוס היה מחויב לקיים את הבטחתו‪ ,‬או שהבטחה מסוג זה אינה‬
‫אלא אסמכתא‪ ,‬כי עמוס הבטיח לתת את הכסף לצדקה רק אם יימצא הכסף‪ ,‬והרי‬

                                       ‫התחייבות של אסמכתא אין לה תוקף משפטי‪.‬‬

‫ונחוץ להעיר‪ ,‬שנידון זה הינו רק במקרים בהם ההתחייבות לתת את הצדקה‬
‫היתה מותנית בבוא הישועה‪ ,‬וכמו במקרה של עמוס שהוא התחייב להעניק ‪₪ 180‬‬
‫לקופה השכונתית באם יימצא המפתח‪ ,‬בכגון זאת יש לדון האם ההתחייבות הינה‬
‫אסמכתא‪ ,‬כי ההתחייבות לא היתה החלטית אלא רק באם תבוא הישועה‪ ,‬אבל‬
‫במקרה שהנודר התחייב להעניק כסף לצדקה בכדי שתבוא הישועה‪ ,‬אך הוא לא‬
‫הגביל את התחייבותו רק למצב שיזכה בישועה‪ ,‬אלא הוא נתן את הכסף בין אם הוא‬
‫יזכה לישועה‪ ,‬ובין אם הוא לא יזכה‪ ,‬באופן כזה אין כאן כל נידון של אסמכתא‪ ,‬כי‬

                                                       ‫הרי ההתחייבות היתה החלטית‪.‬‬

‫היתה טובתו האישית]‪ ,‬ודעביד הכי לאו צדקה גמורה‬    ‫בגמרא במסכת בבא בתרא (דף י' עמוד ב') "תניא‪,‬‬
‫היא [ומקשה הגמרא‪ ,‬וכי יש פגם בצדקה שניתנת‬        ‫אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו‪ ,‬בני‪ ,‬מהו שאמר‬
‫בכדי לזכות בגין כך בהצלחה]‪ ,‬והתניא‪ ,‬האומר סלע‬    ‫הכתוב 'צדקה תרומם גוי‪ ,‬וחסד לאומים חטאת'‬
‫זה לצדקה בשביל שיחיו בני‪ ,‬ובשביל שאזכה לעולם‬     ‫[כלומר אימתי הצדקה מרוממת את נותנה ונחשבת‬
‫הבא‪ ,‬הרי זה צדיק גמור [וזאת למרות שגם צדקה זו‬    ‫כדבר חיובי‪ ,‬ואימתי הינה כחטא]‪ ,‬נענה רבי אליעזר‬
‫הינה לתכלית אישית]‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬כאן בישראל‪ ,‬כאן‬     ‫ואמר‪ ,‬צדקה תרומם גוי‪ ,‬אלו ישראל‪ ,‬דכתיב 'ומי‬
‫בעובד כוכבים [יש בזה חילוק בין יהודי לגוי‪ ,‬וכמו‬  ‫כעמך ישראל גוי אחד בארץ'‪ ,‬וחסד לאומים חטאת‪,‬‬
‫שמבאר רש"י שיהודי שנותן צדקה גם אם הוא נתן‬       ‫כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא‬
‫אותה בכדי שיחייה בנו‪ ,‬אך הוא נותן זאת בלב שלם‬    ‫הוא להן‪ ,‬שאינם עושין אלא להתגדל בו [צדקה של‬
‫בין יחיה בין לא יחיה‪ ,‬בשונה מגוי שכל מטרתו זה‬    ‫יהודי הינה לשם שמים‪ ,‬בשונה מחסד של גוי שהינו‬
‫רק שבנו יחיה‪ ,‬ואם לבסוף בנו ימות הוא יתחרט על‬    ‫רק בכדי להפיק ממנו רווח אישי]‪ ,‬כמו שנאמר (עזרא‬
                                                 ‫פרק ו' פסוק י') 'די להוון מהקרבין ניחוחין לאלקא שמיא‬
                               ‫הצדקה שנתן]"‪.‬‬     ‫ומצליין לחיי מלכא ובנוהי' [דריווש נתן רשות לחזור‬
                                                 ‫ולבנות את בית המקדש בכדי שעם ישראל יתפלל על‬
‫מבואר כאן בגמרא שהדרך הנכונה היא לתרום‬           ‫הצלחת המלך ובניו‪ ,‬הוי אומר שהמטרה של דריווש‬
‫לצדקה בעת צרה בין אם תגיע הישועה‪ ,‬ובין אם‬
‫שופט כל הארץ יבחר שלא להיענות לבקשה‪ ,‬בין‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269