Page 224 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 224

‫משה‬  ‫'ה גירש ‪' -‬ג הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫דכר‬

‫כאשר לא זוכים אזי שפע הנבואה מגיע לחסרי‬                     ‫להישאל בשדים‬
‫הדעת‪ ,‬ולפירושו יתכן שהדרך שהשפע הקדוש‬
‫מגיע לתינוקות הוא גם באמצעות הפסוק אותו הם‬       ‫אמנם בעלה ב' כבר הבאנו שהרמב"ן (בתשובות‬
‫לומדים‪ ,‬אבל לפירוש המהרש"א שנבואת השוטים‬         ‫הרשב"א המיוחסות לרמב"ן תשובה רפ"ג) כתב שהוא שמע‬
‫מקורה מהשדים אין אפשרות להסביר שבדרך זו‬          ‫בבירור שמנהג חסידי אלמני"א היה לעסוק בדברי‬
                                                 ‫שדים‪ ,‬ושכך גם נראה מכמה סוגיות בתלמוד שאין‬
                  ‫היתה שאלת 'פסוק לי פסוקך'‪.‬‬     ‫כל מניעה הלכתית להתעסק עם השדים‪ ,‬וכדברי‬
                                                 ‫הרמב"ן כתב גם הר"ן (סנהדרין דף ס"ז עמוד ב')‪ ,‬וכן היא‬
‫וכן אין הדברים מתיישבים אם נפרש כדברי‬            ‫גם דעת הסמ"ג (לאווין נ"ה)‪ ,‬ואף לרא"ש (סנהדרין פרק‬
‫החתם סופר שנבואת התינוקות היא נבואה הקיימת‬       ‫ז' הלכה ח') אין הדבר מוחלט לאיסור‪ ,‬כך שלדבריהם‬
‫גם אצל כל בני האדם אלא שרק השוטים אומרים‬         ‫אין כל מניעה להישאל לתינוקות למרות שהתשובה‬
‫מה שהם חושבים‪ ,‬כי הרי כשהתינוק עונה על שאלת‬      ‫שלהם מקורה מהשדים‪ ,‬כי הרי לדבריהם אין כל‬
‫פסוק לי פסוקך אין זה כלל פרי הגיגי מחשבתו‬        ‫מניעה להישאל בשדים‪ ,‬ולפי זה יהיה מוכרח שאלו‬
‫והרהורי ליבו של התינוק אלא שהוא נשאל על‬          ‫שמפרשים ששאלת 'פסוק לי פסוקך' היא מחמת‬
‫ידי אחרים שיגידו איזה פסוק הוא למד היום‪ ,‬כך‬      ‫הנבואה שניתנה לשוטים ולתינוקות בהכרח שהם‬
‫שלדברי החתם סופר בוודאי ששאילת פסוק לי‬           ‫למדו שאין איסור לשאול לשדים אודות העתידות‪ ,‬או‬
 ‫פסוקך אינה ענין כלל לנבואת השוטים והתינוקות‪.‬‬    ‫שנאמר שהם פירשו את נבואת השוטים שלא כדברי‬
                                                 ‫המהרש"א שמקורה של נבואה זו הינה מהשדים‪,‬‬
‫וכן לפירוש המהר"ל שהפחותים מרגישים את‬            ‫אלא כשאר פירושי האחרונים‪[ ,‬וכמו שבאמת מפרש‬
‫אשר קורה ברוחניים כל זה יתכן רק על סוגי גילויים‬
‫שהם מרגישים וחושבים כדוגמת בתו של רב חסדא‬                ‫התורת חיים בעצמו הסבור כן כנזכר לעיל]‪.‬‬
‫שהיה לה תחושה למי תינשא‪ ,‬אך אין זה שייך כלל‬
                                                         ‫הבל פיהם של תשב"ר‬
     ‫וכלל למקרה שהם נשאלים 'פסוק לי פסוקך'‪.‬‬
                                                 ‫ובאמת שכאשר נתבונן נבין שבהכרח שאותם‬
‫כך שמדברי הראשונים שביארו שעניינו של'‬            ‫מפרשים אינם יכולים לבאר שהכוח הנבואי של‬
‫פסוק לי פסוקך' הוא כעין הנבואה שניתנה לשוטים‬     ‫התינוקות הינו מהשדים וכדברי המהרש"א‪ ,‬כי דבר‬
‫ולתינוקות יהיה מוכרח שהם הבינו כתורת חיים‬        ‫מוקשה ותמוה הוא לומר שגילוי של שדים מגיע‬
‫שאכן מזמן החורבן נשפע שפע הנבואה באמצעות‬         ‫באמצעות לימוד התורה של תינוקות של בית רבן‬
                                                 ‫שכולו זך ונקי‪ ,‬שהרי כבר אמרו החכמים (שבת דף קי"ט‬
                            ‫השוטים והתינוקות‪.‬‬    ‫עמוד ב') שאין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם‬

‫נמצא שלמדנו מדברי רבותינו ד' ביאורים‬                                    ‫של תינוקות של בית רבן‪.‬‬
‫במהותם של נבואות השוטים והתינוקות‪,‬‬
‫[והביאורים הללו עמוקים הם ולא נכתבו כאן‬          ‫וכל דבריהם אפשריים הם רק לפירושו של‬
‫אלא בכדי לקרב מעט אל הדעת את דברי חכמינו‬         ‫התורת חיים שכוח נבואת השוטים הוא מחמת‬
                                                 ‫שפע הנבואה שנותן הבורא לישראל‪ ,‬אלא שכאשר‬
        ‫זכרונם לברכה אודות נבואות השוטים]‪.‬‬       ‫זוכים החזון מתגלה באמצעות עבדיו הנביאים‪ ,‬אך‬

‫לדברי התורת חיים אכן נבואות אלו הינם‬
‫ניצוצות מאותם נבואות שהיו חזיונם של הנביאים‪,‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229