Page 223 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה גכר‬

‫ומבארת הגמרא שישנם סוגים שונים של חלומות‬ ‫נביא הוא לא ראה את המלאך ולכן הוא היכה את‬
‫"כאן על ידי מלאך וכאן על ידי שד"‪ ,‬והחלומות‬ ‫האתון‪ ,‬וכבר אמרו על זאת חכמים (והובא ברש"י במדבר‬
‫שהינם על ידי מלאך תוכנם אמת ואילו החלומות‬ ‫כ"ב כ"ג) "שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר‬
‫שהינם על ידי השדים שוא ידברו‪ ,‬ומבאר המהרש"א‬ ‫מן האדם"‪ ,‬ומבאר המהר"ל שדוקא הבהמה לרוב‬
‫שכן הוא גם ביחס לנבואות‪ ,‬שנבואות הנביאים היו‬ ‫פחיתותה ופשיטות צורתה לכן היא קרובה יותר‬
‫מהבורא או ממלאכים ואילו נבואות השוטים הינם‬ ‫לקבל הרגש מהעליונים בשונה מהאדם שמחמת‬
‫חשיבותו וצורתו הייחודית אינו מיוחד לקבל הרגשה‬
‫מהשדים‪.‬‬ ‫מהעליונים‪ ,‬ובזה הוא מבאר גם את דברי הגמרא‬
‫(בבא קמא דף ס' עמוד ב') "כלבים בוכים מלאך המוות בא‬
‫פסוק לי פסוקך‬ ‫לעיר‪ ,‬כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר"‪ ,‬וזאת‬
‫מחמת שהכלב הינו הפחות שבבעלי החיים ולכן הוא‬
‫ולדברי המהרש"א צריך לבאר הכיצד היה מותר‬ ‫מרגיש יותר מהר תופעות רוחניות ולכן הוא הראשון‬
‫לרב חסדא לשאול את התינוקת אודות העתיד‬ ‫שמתעדכן מי הם הנכנסים לעיר‪ ,‬והוא מגיב בהתאם‬
‫והרי מכיון שהנבואות הללו אין מקורם טהור אלא‬
‫מקורותיהם מהשדים אם כן היאך היה מותר לרב‬ ‫על ידי בכי או שחוק‪.‬‬
‫חסדא לשאול את התינוקת‪ ,‬אך מסתבר שרב חסדא‬
‫לא התכוון לשאול את בתו מתוך כוונה שתגלה לו‬ ‫ועל פי זה מבאר המהר"ל שלכן משחרב בית‬
‫את העתידות‪[ ,‬וכנראה עיקר כוונתו היתה לחבב‬ ‫המקדש וניטלה הנבואה מהנביאים היא ניתנה‬
‫בזה את תלמידיו ולהראות להם שהוא מעוניין בהם‬ ‫לשוטים ולתינוקות‪ ,‬כי אין זאת מרום מעלתם‪ ,‬אלא‬
‫כחתן לבתו]‪ ,‬אלא שבאופן בלתי צפוי נזרקה בפיה‬ ‫להיפך מעוצם פחיתותם שמפני חוסר הדעה שבהם‬
‫נבואה‪ ,‬כך שלא היתה כאן כל כוונה לשאול לשדים‬
‫לכן יותר קל להם להתקשר לרוחניים‪.‬‬
‫ולחקור אחר העתידות‪.‬‬
‫נבואה באמצעות שדים‬
‫אך בעלה הקודם ביארנו שהנוהג המקובל‬
‫לשאול את התינוקות 'פסוק לי פסוקך' שורשו הוא‬ ‫ואילו המהרש"א (חידושי אגדות בבא בתרא דף י"ב‬
‫מדברי חכמינו זכרונם לברכה שמיום שנחרב בית‬ ‫עמוד ב') סבור שנבואת השוטים והתינוקות איננה‬
‫המקדש ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לשוטים‬ ‫נבואה שמקורה טהור בגילוי העתיד על ידי בורא‬
‫ולתינוקות‪ ,‬וכמו שכתבו הר"ן (חולין דף צ"ה עמוד ב')‪,‬‬ ‫העולם או המלאכים‪ ,‬אלא נבואה זו היא נאמרת‬
‫והסמ"ג (לא תעשה נ"א)‪ ,‬ובספר תורת חיים (בבא בתרא‬ ‫לאותם חסרי דעת באמצעות השדים‪ ,‬וזאת בדומה‬
‫דף י"ב עמוד ב')‪ ,‬וכן כתבו בשם הגאון מווילנא בספר‬ ‫למבואר במסכת ברכות (דף נ"ה עמוד ב') שישנם‬
‫קול אליהו (בפירוש על מגילת אסתר ד"ה ובמדרש)‪ ,‬והרי‬ ‫חלומות שמקורם באמצעות המלאכים ומנגד ישנם‬
‫במקרים הללו השאלה לתינוקות היתה מתוך מטרה‬ ‫חלומות שמקורם באמצעות השדים‪ ,‬ובזה מיישבת‬
‫לקבל מהם תשובה אודות העתידות‪ ,‬ואם כן לפירוש‬ ‫שם הגמרא את סתירת המקראות כאשר מחד‬
‫המהרש"א שכוח התינוקות הינו מהשדים יהיה‬ ‫כתוב (זכריה י' ב') "וחלומות השוא ידברו" ומאידך‬
‫קשה כיצד היה מותר להם לבקש מהתינוקות 'פסוק‬ ‫בחומש במדבר (י"ב ו') כתוב "בחלום אדבר בו" הוי‬
‫אומר שהחלומות הינם גילויים אמיתיים ממרומים‪,‬‬
‫לי פסוקך' והלא הרי זה כשואל את השדים‪.‬‬