Page 222 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גירש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בכר‬

‫עלה ג'‬

‫מהותה של נבואת השוטים‬

‫במפרשים מצינו תאוריות שונות אודות טיבם של נבואות מסוג זה‪ ,‬והכיצד יתכן‬
‫שבו בזמן שפסקה הנבואה מגדולי וקדושי האומה‪ ,‬היא עדיין נמצאת אצל חסרי‬
‫הדעת והאישים הפחותים שבעם כתינוקות ושוטים‪[ ,‬הביאורים הללו עמוקים הם‬
‫ולא נכתבו כאן אלא בכדי לקרב מעט אל הדעת את דברי חכמינו זכרונם לברכה‬

‫אודות נבואות השוטים]‪.‬‬

‫על השוטים בדרך שונה‪ ,‬והוא מבאר שהאמת היא‬ ‫שפע נבואתו‬
‫שנבואה מסוג זה שורה לא רק על השוטים אלא‬
‫אף על כלל האנושות‪ ,‬וזאת כאשר לא אחת עולות‬ ‫בספר תורת חיים (בבא בתרא דף י"ב עמוד ב') מבאר‬
‫בשרעפיו של האדם מחשבות אודות העתידות‪,‬‬ ‫שהקדוש ברוך הוא ברוב טובו משפיע בכל עת‬
‫אלא שהאיש הנאור לא מתייחס ברצינות למחשבות‬ ‫שפע נבואה לעולם‪ ,‬אלא שאם זוכים אז גדולי הדור‬
‫אלו ושכלו מצנזר את מחשבותיו ומותירם טמירים‬ ‫נעשים לכלי לקבל שפע זה וכך מועברת הנבואה‬
‫בשרעפיו כך שנמנע מהם להתגלות לאחרים‪ ,‬אבל‬ ‫לעם ישראל באמצעות גדולי האומה‪ ,‬אך כאשר לא‬
‫חסרי הדעת אין להם די שכל לנצור את לשונם‬ ‫זוכים אז הנבואה שורה על הפחותים שבעם שהם‬
‫ושלא לחשוף את הגיגי מחשבתם‪ ,‬והם אומרים זאת‬ ‫השוטים והתינוקות‪ ,‬והתורת חיים ממשיל על כך‬
‫בראש כל חוצות ובאמת שפעמים שמחשבות אלו‬ ‫משל ממלך שעשה סעודה לעבדיו וערך לפניהם‬
‫הינם כעין נבואות וגילויים משמים‪ ,‬ולדברי החתם‬ ‫שולחן כיד המלך כולו מלא מטעמים וכל טוב‪ ,‬אך‬
‫סופר נבואות אלו אינם כלל אותם נבואות המאירות‬ ‫בבוא עת הסעודה נודע למלך שהעבדים מרדו בו‬
‫באספקלריא הבהירה שהיו לחזון אצל גדולי וקדושי‬ ‫ושוב אינם ראויים לקבל משאת מיד המלך‪ ,‬על כן‬
‫האומה‪ ,‬אלא מדובר בטפטופי גילויים העטופים‬ ‫מיד ציווה המלך לשר הטבחים להשליך את כל‬
‫ומכוסים‪ ,‬ואכן כל בני האדם שווים הם אצלם ואלא‬ ‫המטעמים לכלבים‪ ,‬כך גם בורא העולם משפיע בכל‬
‫שרק השוטים מיחסים חשיבות לתוכנם ודואגים‬ ‫עת משפע הנבואה כשברצונו להשרות את הנבואה‬
‫על חסידי עמו‪ ,‬אך כאשר עם ישראל אינו עושה את‬
‫להופכם לנחלת הכלל‪.‬‬ ‫רצון ה' אז בורא העולם מסיט את השפע הנבואי‬
‫והוא שורה על השוטים והתינוקות‪ ,‬ולפי דבריו אכן‬
‫לרוב פחיתותם‬ ‫נבואות אלו הינם ניצוצות מאותם נבואות שהיו חזיונם‬
‫של הנביאים אלא שבעוונותינו נבואות אלו באשפתות‬
‫לעומת ביאורים אלו קיים הסברו של המהר"ל‬
‫בספרו נצח ישראל (פרק כ"ו דף קל"ב עמוד א' ד"ה‬ ‫ימצאו ולא במקומם הראוי‪.‬‬
‫ובמדרש)‪ ,‬המבסס את דבריו מהמסופר במקרא על‬
‫האתון של בלעם‪ ,‬שכפי שרואים בפרשת בלק‬ ‫פיו וליבו שווים‬
‫שדוקא האתון היא זאת שראתה את המלאך ולכן‬
‫לא המשיכה בדרכה ואילו בלעם למרות היותו‬ ‫אמנם החתם סופר (בבא בתרא דף י"ב עמוד א' סוף‬
‫ד"ה אע"פ) מסביר את התופעה של השראת הנבואה‬