Page 217 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה זיר‬

‫העתיד שהמקור שלהם הינו זך וטהור‪ ,‬ואב לכולם הם אותם נביאים כפליים מיוצאי‬
‫מצרים [כלומר מיליונים!] שהעמיד ה' לעם ישראל‪( ,‬מגילה דף י"ד עמוד א')‪ ,‬והם חזו להם‬
‫את העתידות לטב או למוטב‪ ,‬והוא מה שמלמדת אותנו התורה בפסוקים אלו [שהינם‬
‫ההמשך לפסוקים אשר בהם עסקנו בשריג ד']‪ ,‬שבניגוד לגויים שחוקרים אחר‬
‫העתידות אצל נביאי המיסטיקה הקוסמים והמכשפים והמעוננים‪ ,‬אבל עם ישראל‬
‫הצטווה "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ולא תחקור אחר העתידות אצל כל האישים‬
‫הנזכרים אשר מקורות המידע שלהם אינם מצד הקדושה‪ ,‬אלא "נביא מקרב אחיך‬

‫כמני יקים לך ה' אלקיך אליו תשמעון"‪.‬‬

‫והדברים התפרשו ברמב"ן על אתר "וטעם תמים תהיה עם ה' אלקיך‪ ,‬שנייחד‬
‫לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד‪ ,‬וממנו‬
‫לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו רצונו לומר אורים ותומים‪ ,‬ולא‬

‫נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם"‪.‬‬

‫פסוק לי פסוקך‬ ‫נפל לו פסוק לתוך פיו‬

‫ובמדרש רבה (אסתר ז' סימן ט"ז) מסופר שבשעה‬ ‫אמנם לא כל אדם ראוי שהנבואה תשרה עליו‬
‫שהאיגרות של המן נחתמו ראה מרדכי שלושה‬ ‫אלא רק קדושים וחסידי עליון זכו לגילוי השכינה‪,‬‬
‫תינוקות היוצאים מבית הספר והוא רץ אחריהם‬ ‫ובנדרים (דף ל"ח עמוד א') "אמר ר' יוחנן אין הקב''ה‬
‫וביקש מהם 'פסוק לי פסוקך'‪ ,‬כלומר תשמיעו‬ ‫משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו"‪,‬‬
‫באזני את הפסוק אותו למדתם היום‪ ,‬ענה הראשון‬ ‫אך כפי שנראה להלן בכדי לזכות לגילוי העתידות‬
‫ואמר למרדכי שהיום הוא למד את הפסוק במשלי‬ ‫אין צורך דוקא להיות נביא‪ ,‬אלא פעמים שאף אדם‬
‫(ג' כ"ה) "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים‬ ‫מהשורה יוכל לצפות את העתידות באמצעות גילוי‬
‫כי תבוא"‪ ,‬והשני אמר לו אני קראתי היום את‬ ‫שמימי כעין נבואה‪ ,‬וכדברי הגמרא (ברכות דף נ"ה עמוד‬
‫הפסוק בישעיה (ח' י') "עוצו עצה ותופר דברו‬ ‫ב'‪ ,‬ובדף נ"ז עמוד ב') "אמר רבי יוחנן השכים ונפל לו‬
‫דבר ולא יקום"‪ ,‬והשלישי פתח ואמר "ועד זקנה‬ ‫פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה"‪ ,‬כלומר שאם‬
‫אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני‬ ‫כאשר אדם מתעורר בבוקר הוא מוצא את עצמו‬
‫אשא ואני אסבול ואמלט" (ישעיה מ"ו ד')‪ ,‬ומכיון‬ ‫באופן אינסטינקטיבי ממלמל איזה פסוק‪ ,‬מגלה לנו‬
‫ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה‪,‬‬ ‫רבי יוחנן שחלילה לזלזל בתופעה הזאת‪ ,‬אלא עליו‬
‫וכשראה המן את מרדכי כאשר תחת להיעצב הוא‬ ‫לראות בזה 'גילוי משמים' על העתיד לקרוא‪ ,‬כי‬
‫שמח שאלו המן מפני מה אתה שמח‪ ,‬אמר לו‬ ‫יתכן וזה עתה הוא זכה לנבואה קטנה ובאמצעותה‬
‫מרדכי על בשורות טובות שבישרוני שלא אפחד‬ ‫נתוודע לו גילוי אודות ההתרחשויות העומדות‬

‫מכל גזרותיך‪.‬‬ ‫לקרות בעולם לו או לאחרים‪.‬‬