Page 213 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה גיר‬

‫א') הביא את דברי המהרש"ל הסבור שאין להישאל‬ ‫לעבודה זרה ועל כן הינו בכלל אביזרייהו של עבודה‬
‫אפילו בשביל חולה‪ ,‬אלא אם כן החולה הינו במצב‬ ‫זרה‪ ,‬שיש ראשונים הסבורים שאנו מחויבים ליהרג‬
‫של סכנה‪[ ,‬ושלא כדברי המנחת חינוך שהעלה צד‬ ‫ולא לעבור על איסור כזה שהינו בכלל אביזרייהו של‬
‫לאסור אף בחולה שיש בו סכנה]‪( ,‬עלה ד')‪ ,‬או כאשר‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬אך הארכנו להורות את צדדי ההיתר‬

‫החולי הוא כתוצאה מכישוף‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬ ‫בזה‪( ,‬עלה ד')‪.‬‬

‫ומדברי הזוהר נראה שדבר זה הינו איסור חמור‪,‬‬ ‫פסק הלכה‬
‫והבית יוסף חשש לדבריו‪ ,‬והובא בש"ך (ס"ק א')‪,‬‬
‫אבל במשכנות יעקב דחה את הראיה מדברי הזוהר‪,‬‬ ‫בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף א') נפסק‬
‫להלכה "אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות"‪,‬‬
‫(עלה ד')‪.‬‬ ‫והוסיף הרמ"א "משום שנאמר תמים תהיה עם ה'‬
‫אלקיך‪ ,‬וכל שכן שאסור לשאול בקוסמים ומנחשים‬
‫בזמן הזה‬ ‫ובמכשפים"‪ ,‬ומדויק מלשונו שהשואל אינו עובר על‬
‫איסור לא תעשה‪ ,‬אלא האיסור הוא מחמת הציווי‬
‫יש שצידדו שבימינו אין איסור להישאל אצל‬ ‫“תמים תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬וכן כתבו במפורש‬
‫המכשפים מפני שהם אינם כמכשפים הקדמונים‬
‫שידעו להשתמש בכוחות הכישוף‪ ,‬אלא כל דבריהם‬ ‫הש"ך (ס"ק א') ובביאור הגר"א (שם אות ג')‪.‬‬
‫הבל‪( ,‬פתחי תשובה)‪ ,‬או כדברי הנחלת שבעה שהתיר‬
‫לשאול את המכשפים של היום מחמת שהטכניקות‬ ‫ובהגהות ערך לחם למהריק"ש (הנדפס על גליון‬
‫של המכשפים של היום השתנו והם אינם‬ ‫השולחן ערוך ביורה דעה בתחילת סימן קע"ט) כתב "ומכל‬
‫משתמשים בכישופים אלא במעשה שדים‪( ,‬עלה ו')‪.‬‬ ‫מקום אין מדקדקין בזה עם בני אדם יותר מדאי"‪,‬‬
‫ולכאורה כוונתו להורות שהציווי של "תמים תהיה‬
‫כשפים נגד כשפים‬ ‫עם ה' אלקיך" איננו איסור מוחלט אלא שכך ראוי‬
‫להתנהג‪ ,‬ולכן אין להקפיד כל כך על אנשים שאינם‬
‫המהרש"ל יסד שאין כל איסור לעשות שימוש‬ ‫נזהרים בזה ונשאלים אצל החוזים בכוכבים והדומים‬
‫בכשפים באם השימוש בהם נועד רק בכדי לנטרל‬
‫נזק שארע מחמת כשפים‪ ,‬כי כשפים נגד כשפים‬ ‫להם‪.‬‬

‫אינם כלולים באיסור כשפים‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬ ‫עוד הוסיף וכתב שם המהריק"ש "ואפשר‬
‫שהשואל מאותו ששאל בחוזים לא חמיר כולי האי‬
‫תלמיד הגאון מווילנא‬ ‫כל שאינו שואל מהם עצמם‪ ,‬והוא הדין אם אמרו‬
‫לו בלא שאלה"‪ ,‬כלומר שעיקר האיסור הוא לשאול‬
‫ועתה נחזור לפשוט את הספיקות אשר עמם‬ ‫את החוזים בכוכבים עצמם‪ ,‬אבל השואל מאחרים‬
‫פתחנו בראש דברינו‪ ,‬כי לפי המתבאר בשם הגהות‬ ‫ששאלו את החוזים בכוכבים אין איסורו חמור כל‬
‫ערך לחם (וכנזכר באות ז') התבאר לנו שאף שהוסכם‬ ‫כך‪ ,‬וכן מי שהחוזים בכוכבים ניבאו לו את העתידות‬
‫שאסור להישאל אצל אישי המיסטיקה‪ ,‬למרות‬
‫זאת תלמידו של הגאון מווילנא לא נכשל באיסור‬ ‫ללא שהוא שאל אותם אין איסורו חמור כל כך‪.‬‬
‫כאשר הוא שמע מהקוסם את אשר קורה עם הגאון‬
‫מווילנא‪ ,‬וזאת מכיון שהתלמיד לא שאל את הקוסם‬ ‫ובבית יוסף ובב"ח הובאו להלכה דברי התרומת‬
‫הדשן שהתיר להישאל עבור החולים‪ ,‬אך הש"ך (ס"ק‬