Page 209 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה רט‬

‫עד שהאנשים טועים לחשוב שיש לקוסמים הללו‬ ‫קצתם על קצתם בכל כוח מכוחות הנפש‪[ ,‬כלומר‬
‫שליטה על כוחות הטבע‪ ,‬ויש להם את היכולת‬ ‫שכל 'מעלתם' של אנשים אלו היא מחמת שיש להם‬

‫לשלוט על העתיד ולעצב אותו כפי רצונם]‪...‬‬ ‫דמיון מפותח‪ ,‬ותו לא]‪.‬‬

‫ולכן לא ישתוו שני בני אדם באמיתת הודעת‬ ‫ואי אפשר לאחד מאלו בעלי הכוחות הדמיוניות‬
‫הנסתר ואם השתוו בידיעה במשפט‪[ ,‬והרמב"ם‬ ‫מבלתי שיעשה מעשה ופעולה אחת מהפעולות יניע‬
‫מביא ראיה חותכת לגישתו שכל החזיונות הללו‬ ‫בה כוחו ויוציא לאור פעולתו‪[ ,‬ומוסיף הרמב"ם‬
‫הם רק דמיון פורה ותו לא‪ ,‬כי הרי בדברים שכליים‬ ‫שאישים אלו אינם יכולים לתפעל את הדמיון‬
‫יימצא פעמים רבות ששנים יגיעו לאותה מסקנה‪,‬‬ ‫שלהם בצורה מופשטת ולכן הם צריכים לעשות‬
‫ואילו בהקשר לחיזוי העתיד לכל אחד יש תחזית‬ ‫איזו פעולה מוחשית שתכליתה היא להדליק את‬
‫שונה‪ ,‬מה שאומר שאין בדבריהם סרך אמת אלא‬ ‫הדמיונות שלהם‪ ,‬והרמב"ם מפרט חלק מהפעולות‬
‫שהם עושים לצורך כך]‪ ,‬והנה מהם מי שיכה במטה‬
‫הכול זה רק דמיון פורה]"‪.‬‬ ‫אשר בידו בארץ הכאות תכופות ויזעק זעקות משונות‬
‫ויעזוב מחשבות ויביט לארץ זמן ארוך עד שימצאהו‬
‫ההפסד המגיע מזה גדול מאד‬ ‫כמו עניני חולי הנופל ויספר מה שעתיד להיות‪ ,‬וכבר‬
‫ראיתי זה פעמים בסוף המערב‪ ,‬ומהם מי שישטח‬
‫ובמצות לא תעשה ל"ב הוסיף הרמב"ם וכתב‬ ‫החול ויעמיד בו תמונות‪ ,‬וזה הרבה מפורסם במערב‪,‬‬
‫אודות המעוננים "וההפסד המגיע מזה גדול‪ ,‬כי כן‬ ‫ומהם מי שישליך אבנים דקות ביריעה מעור ויאריך‬
‫ציור העניינים הנמנעים תכלית המניעה אפשרית אצל‬ ‫לעיין בהם ואחר כך יספר דברים‪ ,‬וזה ידוע ומפורסם‬
‫הסכלים והנשים והקטנים רע מאד‪ ,‬ויפסיד שכלם‬ ‫בכל מקום שהלכתי בו‪ ,‬ומהם מי שישליך אזור עור‬
‫וישיבם להאמין הנמנע והיותו אפשר שיהיה‪ ,‬והבן זה"‪,‬‬
‫כלומר שהנזק הגדול מנבואותיהם של המיסטיקאים‬ ‫ארוך בארץ ויסתכל בו ויודיע הנסתרות‪.‬‬
‫הוא מחמת שפשוטי העם והנשים והילדים עלולים‬
‫לילך שבי אחר כזביהם ולתת אימון בחזיונותיהם‪,‬‬ ‫והכוונה בכל זה היא להניע את כוח הדמיוני בו‪,‬‬
‫ותופעה זו הינה גרועה מאד ועלול להיגרר ממנה‬ ‫לא שאותו הפועל בעצמותו יעשה דבר או יורה על‬
‫דבר זה‪[ ,‬כלומר כל כוחם של הקוסמים למיניהם‬
‫נזקים גדולים‪.‬‬ ‫אינו אלא לנחש מה העתיד‪ ,‬ואין להם כל יכולת‬
‫ממשית לשלוט על ההתרחשויות]‪ ,‬ובזה טעו ההמון‬
‫ולשיטת הרמב"ם הדבר ברור ופשוט שאין כל‬ ‫כי הם בעבור שיצדקו להם קצת הספורים יחשבו‬
‫סיבה להתיר זאת בימינו‪ ,‬כי אמנם בימינו אין כל כוח‬ ‫שפעולות האלו יורו על מה שיהיה [דהיינו שלמרות‬
‫למכשפים אך כך גם היה מאז ומקדם והכל היה דמיון‬ ‫שאין כל ממשיות בתעלוליהם של הקוסמים אבל‬
‫פורה‪ ,‬ולמרות זאת התורה אסרה זאת מפני הטעות‬ ‫מאחר ולפעמים שפר מזלם והם הצליחו באמצעות‬
‫של חלשי הדעת‪ ,‬ואם כן מצד המכשפים הרי אין כל‬ ‫דמיונותיהם לחזות את העתידות לכן אנשים רדודים‬
‫חילוק בין הימים הקדמונים לימינו‪ ,‬ומצד האנשים‬ ‫טועים וחושבים שיש למדמיינים הללו כוח נבואי]‪,‬‬
‫שעלולים לטעות בהם הרי מאז ולתמיד ישנם אנשים‬ ‫והגיע בהם הענין בזה הטעות עד שיחשבו שקצת‬
‫חלשי הדעת הממהרים להתפתות אחרי כל דבר‬ ‫אותן הפעולות סבת מה שיהיה‪[ ,‬וטעות גוררת טעות‬
‫הנודף ממנו ריח של מיסטיקה‪ ,‬ואדרבה ככל שיש‬
‫ירידת הדורות מסתבר שתופעה זו הולכת ומעצימה‪,‬‬