Page 207 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה רז‬

‫אלא אף להתעסק עם הכשפים עצמם‪ ,‬כי כישוף‬ ‫רק כאשר הכשפים נועדו להציל עצמם מהמכשול‬
‫כנגד כישוף איננו נכלל באיסור התורה‪ ,‬ומוכיח מכאן‬ ‫כלומר ממכשול שנעשה באמצעות כשפים‪.‬‬
‫המהרש"ל כדבריו שאין איסור להתעסק עם כשפים‬
‫אך רש"י שם מביא פירוש נוסף "איכא דאמרי‬
‫כשהם אינם אלא כשפים נגד כשפים‪.‬‬ ‫שאמרו שם"‪ ,‬והיינו שרב חסדא ורבה בר רב הונא‬
‫לא התירו הספינה מעיגונה באמצעות כשפים אלא‬
‫סוף דבר המהרש"ל מייסד ב' סברות להקל‬ ‫באמצעות שימוש בשמות הקדושים‪ ,‬ולפירוש זה‬
‫להתעסק עם כשפים כנגד כשפים‪:‬‬ ‫אין כל הוכחה מהגמרא לפסיקתו של המהרש"ל‬
‫המתירה שימוש בכשפים נגד כשפים‪ ,‬ואדרבה‬
‫מאחר והמכשפים מצליחים בדרך כלל‬ ‫משמע שכל ההיתר הוא רק להשתמש בשמות‬
‫לרפאות חולי שנהיה מחמת כשפים‪ ,‬לכן לשיטת‬ ‫הקודש‪ ,‬אבל אין כל היתר להתעסק עם כישוף אף‬
‫הרמב"ן הסבור שאין איסור מוחלט להישאל אצל‬ ‫במקרה כגון זאת שהמכשול ארע באמצעות כשפים‪.‬‬
‫המכשפים ולדבריו מותר במקום הצורך להישאל‬
‫למכשפים‪ ,‬אם כן ממילא יהיה מותר להישאל‬ ‫היתר ללימוד כשפים‬
‫למכשפים בכדי למצוא מזור לחולי שנהיה מחמת‬
‫ובתשובות רבי מנחם [הובא במהרש"ל] כתב‬
‫כשפים‪.‬‬ ‫שמותר ללמוד מן המכשף ענייני כישוף אם מטרתו‬
‫בלימוד היא בכדי להציל באמצעות הכישופים את‬
‫אך חידוש זה לא יועיל לשיטת הרמב"ם‬ ‫עצמו או את אחרים‪ ,‬ודבריו מוקשים כי הרי אף‬
‫הסבור שיש איסור מוחלט להישאל למכשפים‪,‬‬ ‫לשיטת התרומת הדשן שמותר לשאול למכשפים‬
‫כי לשיטתו אף אם יש תועלת בעיסוק עמם אין‬ ‫בכדי למצוא מזור לחולה‪ ,‬אך כל זאת רק אם השואל‬
‫לא מתעסק בעצמו עם הכישוף אלא רק שואל‬
‫לזה כל היתר‪.‬‬ ‫למכשף על ענייני הרפואה‪ ,‬שמכיון שאין בזה אלא‬
‫ביטול מצות עשה של תמים תהיה עם ה' אלקיך‬
‫וכן היתר זה לא נצרך לפי הבית יוסף והב"ח‬ ‫שמצוה זו איננה ציווי מוחלט אלא רק דרש לכן‬
‫שהכריעו להלכה כשיטת התרומת הדשן שיש‬ ‫מצדד התרומת הדשן להתיר זאת‪ ,‬אבל לעשות‬
‫היתר בכל מקרה להישאל אצל המכשפים בעבור‬ ‫מעשי כשפים הרי אסור לכל השיטות כי הרי זה‬
‫איסור מפורש מהתורה "לא ימצא בך‪ ...‬ומכשף"‪,‬‬
‫חולה‪.‬‬ ‫ואם כן מפני מה יש להתיר זאת לצורך חולה‪ ,‬ולא‬
‫משמע מדבריו שמדובר רק במקרה של פיקוח נפש‪.‬‬
‫עוד מחדש המהרש"ל שאין כל איסור בעיסוק‬
‫בכשפים כנגד כשפים‪ ,‬וזאת מחמת שבמקרה זה‬ ‫ובהכרח צריך לפרש שהרב מנחם לא התיר‬
‫לא היהודי יזם את הדיאלוג עם המכשפים אלא‬ ‫ללמוד את חכמת הכישוף אלא לצורך שימוש בה‬
‫להיפך כל מטרתו אינה אלא לנטרל את הנזק‬ ‫באדם שחלה מחמת הכשפים‪ ,‬ובזה מותר להתעסק‬
‫עם כשפים כשאינם אלא ככשפים כנגד כשפים‪,‬‬
‫שנגרם לו מחמתם‪.‬‬ ‫ובאופן כזה מותר לא רק לשאול את המכשפים‬

‫וחידוש דין זה הינו אף לשיטת הרמב"ם שיש‬
‫איסור מוחלט להישאל אצל המכשפים‪.‬‬

‫וכן חידוש זה הינו לא רק בהקשר להישאל‬
‫אצל המכשפים אלא מחמת חידוש זה מותר‬
‫אף ליהודי בעצמו להתעסק בכשפים כשמטרתו‬