Page 203 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 203
מתנת גורלה משה רג
שנתבאר דעת המהרש"ל היא שהציווי תמים תהיה העיסוק בכשפים אינו אלא ככשפים נגד כשפים,
עם ה' אלקיך איננו ציווי מוחלט ולכן במקום הצורך ולכן היה מותר לחכמי הסנהדרין לעשות כשפים
יש להתיר זאת ,אלא שמאחר וכל ענייני המכשפים
הינם הבל ולא יועילו לכן אין כל עילה להתיר בכדי לנטרל את כשפיהם של המכשפים.
להישאל אצל המכשפים ואפילו בעבור חולה כי
הרי אין ביכולתם להועיל לו ,אך כל זאת דוקא בחולי חולה מחמת כשפים
קונבנציונלי ,שבזה לא תהיה כל תועלת לשאול את
המכשפים ,אבל בחולי שנוצר באמצעות כישוף ובדברינו לעיל (עלה ד') הובאה שיטתו של
שבזה יש בכוחם של המכשפים לבטלו ,אם כן אין המהרש"ל האוסר להישאל למכשפים ואפילו
לצורך חולה ,אם לא לחולה שיש בו סכנה שמשום
לאסור להישאל למכשפים אודותיו. פיקוח נפש מותר להישאל עבורו אצל המכשפים,
ונתבאר ששיטתו מבוססת על ב' הנחות ,א .שיטת
קשר בלתי רציונלי הרמב"ם שיש בדבר זה איסור לא תעשה .ב .אף
לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור לא תעשה ,אך
ומוסיף המהרש"ל ואומר שאף לדעת הרמב"ם הרי הנשאל למכשפים והדומים להם הוא מבטל
הסבור שמלבד הציווי של תמים תהיה עם ה' אלקיך את ציווי התורה "תמים תהיה עם ה’ אלקיך" ,ואף
ישנו גם איסור לא תעשה להישאל למכשפים שאין זה ציווי מוחלט ,אך מכיון שבדרך כלל אין
והדומים להם ,ואם כן לדבריו לא יהיה כל היתר תועלת מהמכשפים וכל דבריהם הבל ורעות רוח,
להישאל למכשפים אפילו בכדי למצוא מזור לחולי אם כן אין כל עילה להישאל אצל המכשפים ,ורק
שנוצר באמצעות כישוף ,כי הרי יש כאן איסור לא לצורך ריפוי חולה שיש בו סכנה מותר להישאל
תעשה ואין כל עילה להתיר לעבור על איסור התורה אצל המכשפים וזאת מכיון שבזה אפילו אם יש רק
אפילו במקום הצורך ,עם זאת טוען המהרש"ל שיש צד רחוק שימצא מזור לחוליו ניתן לעבור על איסור
להתיר להישאל למכשפים לצורך חולה שנחלה
באמצעות כשפים אף לשיטת הרמב"ם ,וזאת תורה בכדי להציל את חייו.
מחמת שההיגיון אומר שמאחר והטעם שהתורה
אסרה את העיסוק עם המכשפים הוא בכדי חלה מחמת כשפים
שהיהודי יהיה דבוק בבוראו ולא יחפש מזור ותעלה
למצוקותיו על ידי כוחות מיסטיים זרים ,וכמפורש אמנם ישנו אופן שאף המהרש"ל מצדד להתיר
כן בתורה שהסבירה את האיסור להתעסק עם אישי להישאל לצורך חולה ,וזה אם מדובר בכישוף
המיסטיקה בכדי ש"תמים תהיה עם ה' אלקיך", שנועד לבטל כישוף ,כלומר שאם החולי הגיע על
על כן כל זאת דוקא אם היהודי הוא זה שיוזם את ידי מכשפים אזי באופן כזה מותר לפעול עם כישוף
הקשר עם המכשפים ודומיהם ,אבל אם היהודי בשביל להסיר ולבטל את החולי שבא מחמת כישוף.
לא היה מעוניין בכל קשר עמהם ואלא שהם רדפו
אותו והשיגוהו והזיקו אותו ,והוא נצרך להם רק בכדי והמהרש"ל מנמק את ההיתר לכך מחמת שחולי
להסיר ממנו את הנזק שהם עשו לו ,אזי באופן כזה שהגיע על ידי כישוף בדרך כלל מכשפים יכולים
לרפאות אותו על ידי שיסירו מהחולה את הרוח
הרעה והכשפים שדבקו בו ,ולכן יש להתיר באופן
כזה להיעזר במכשפים לצורך הריפוי ,כי הרי כפי