Page 198 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 198

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪' -‬ד הלע‬                             ‫מתנת‬  ‫חצק‬

‫הדשן שהתיר לחולה להישאל אצל המכשפים‪,‬‬              ‫אסור להישאל אצל המכשפים עבור חולה שאין‬
‫והמהרש"ל משיג על דבריו וממוטט את יסודות‬           ‫נשקפת לחייו כל סכנה‪ ,‬הן לשיטת הרמב"ם‬
‫ההיתר בהתבסס על דברי הרמב"ם (הלכות עבודה זרה‬      ‫מחמת שיש בזה איסור לא תעשה‪ ,‬והן לשיטת‬
‫פרק י"א הלכה ז') שמפורש שם שהשואל את הקוסם‬        ‫הרמב"ן מחמת שהוא מבטל בזה את ציווי התורה‬
‫עובר באיסור לא תעשה‪ ,‬ואם כן בוודאי שאין כל‬
‫היתר לחולה להישאל אצל המכשפים‪ ,‬אלא אם‬                                ‫תמים תהיה עם ה' אלקיך‪.‬‬
‫כן הינו חולה שיש בו סכנה כי אז גם איסור זה‬
‫יהיה מותר מחמת פיקוח נפש‪ ,‬אבל בחולה שאין‬                   ‫שיטת תרומת הדשן‬
‫בו סכנה אין כל היתר לעבור על איסור לא תעשה‬
                                                  ‫אך בספר תרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו) נשאל‬
                                 ‫לצורך ריפויו‪.‬‬    ‫הגאון רבי ישראל איסרלאן האם מותר לחולה‬
                                                  ‫לדרוש במכשפים ובקסמים‪ ,‬ומסקנתו היא להתיר‬
‫אך שוב מצא המהרש"ל שבתשובות הרמב"ן‬                ‫זאת‪ ,‬כי אין בזה לא איסור לא תעשה ולא ביטול‬
‫(בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן תשובה רפ"ג) כתוב‬  ‫מצוות עשה‪ ,‬והוא מבאר שאין בזה איסור לא‬
‫כדברי התרומת הדשן שאין כל איסור להישאל‬            ‫תעשה כי איסור זה נאמר רק על הנשאל אצל בעלי‬
‫אצל המכשפים‪ ,‬ואף שיש מצוות עשה “תמים‬              ‫האוב והידעוני ולא על הנשאל אצל שאר האישיים‬
‫תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬אך מכיון שמצווה זאת איננה‬      ‫הנזכרים שם בפרשה‪ ,‬ואף אין בזה ביטול לציווי‬
‫ציווי מוחלט וכמו שמוכח מזה שמצווה זו לא נמנתה‬     ‫התורה “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” מכיון שמדברי‬
‫במניין המצוות‪ ,‬על כן רק אדם בריא צריך לחוש‬        ‫הרמב"ם נראה שאין זה אלא דרש‪ ,‬ולכן יש להתיר‬
‫לזה‪ ,‬אבל אינו מן הדין לאסור דבר שאינו איסור‬
                                                                                ‫זאת במקום חולי‪.‬‬
     ‫מוחלט לנשאל אצל המכשפים מחמת חוליו‪.‬‬
                                                  ‫כלומר שלענין איסור הלא תעשה סבר התרומת‬
‫נמצא שביחס לאיסור לא תעשה המהרש"ל‬                 ‫הדשן כשיטת הרמב"ן שהאיסור נאמר רק על שואל‬
‫הציג את ב' שיטות הראשונים שיטת הרמב"ם‬             ‫אוב וידעוני ולא על המכשפים והמעוננים ושאר‬
‫שיש איסור לא תעשה גם לנשאל אצל שאר נביאי‬          ‫האישיים הנזכרים שם בתורה‪ ,‬ומאידך ביחס למצוות‬
‫המיסטיקה‪ ,‬ואילו הרמב"ן סבור שהאיסור הוא‬           ‫העשה סבר התרומת הדשן כשיטת הרמב"ם שאין‬
‫רק לשאול באוב וידעוני‪ ,‬אך מאידך ביחס לביטול‬       ‫זה ציווי מוחלט‪ ,‬ושלא כשיטת הרמב"ן שמנאה‬
‫מצוות עשה “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” הציג‬
‫המהרש"ל רק את גישתו של הרמב"ם שלא מנה‬                                     ‫בכלל שאר מצוות עשה‪.‬‬
‫את מצווה זו במניין המצוות‪ ,‬הווה אומר שציווי‬
‫זה איננו ציווי מוחלט אלא דרש‪ ,‬ולכן מסקנתו של‬      ‫ולכן מסקנתו של התרומת הדשן היא להתיר‬
‫המהרש"ל הוא שבהסתמך על שיטתו של הרמב"ן‬                   ‫לחולה להישאל אצל המכשפים והקוסמים‪.‬‬

  ‫ניתן להתיר לשאול את המכשפים בשביל חולה‪.‬‬                   ‫שיטת המהרש"ל‬

‫ודברי המהרש"ל תמוהים לכאורה‪ ,‬כי אמנם‬              ‫אבל הגאון רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) בספרו‬
‫הרמב"ם לא מנה במניין המצוות את הציווי “תמים‬       ‫ים של שלמה (חולין פרק ח' סימן י"ג)‪ ,‬ובספרו שו"ת‬
                                                  ‫מהרש"ל (סימן ג') מביא את דברי התרומת‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203