Page 194 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 194
משה 'ג גירש ' -ג הלע מתנת דצק
האוב ומבקש מהם לחקור בשבילו את העתידות, או המנחשים והדומים להם מתנבאים דברי הבאי
ואלא שלאחר שבעלי האוב כבר עשו מעשה ושמעו הם חושבים שיש אמיתות בדבריהם ומאמינים
את העתידות הוא שואל אותם "מה חידוש יש לתחזיותיהם ,ועליהם כתב הרמב"ם שבאמונתם
בעולם" ,ודבר זה אין בו איסור לא תעשה אלא הרי בנבואת הקוסמים הם מבטלים את ציווי התורה
זה חיסרון בקיום ציווי התורה "תמים תהיה עם ה'
"תמים תהיה עם ה' אלקיך".
אלקיך".
ואכן כביאורו של הים של שלמה משתמע
ועיין בהגהות ערך לחם למהריק"ש (על שולחן ערוך מדברי הרמב"ם שם שכתב "כל המאמין בדברים
יורה דעה סימן קע"ט סעיף א') שכתב "ואפשר שהשואל האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה
מאותו ששאל בחוזים לא חמיר כולי האי כל שאינו אבל התורה אסרתן אינו אלא מן הסכלים ומחסרי
שואל מהם עצמם ,והוא הדין אם אמרו לו בלא הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה,
שאלה" ,כלומר שעיקר האיסור הוא לשאול את אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות
החוזים בכוכבים עצמם בשונה מהנשאל מאחרים שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה
ששאלו אותם שאין איסורו חמור כל כך ,וכן מי אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל
שהחוזים בכוכבים ניבאו לו את העתידות ללא שהוא דרכי האמת בגללן ,ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה
על כל אלו ההבלים (דברים י"ח י"ג) תמים תהיה עם
שאל אותם אין איסורו חמור כל כך. ה' אלקיך'' ,וכמדויק בלשונו של הרמב"ם שהוא
לא עוסק כאן כלל במתעסקים עם הקסמים ,אלא
העולה מהמתבאר עד כאן שאף אם נחליט הרמב"ם מדבר על המאמינים לדבריהם ומחשבים
כשיטת הרמב"ן שרק השואל את האוב והידעוני
עוברים על איסור לא תעשה ,אך על ביטול מצוות בליבן שדבריהם הינם דברי אמת וחכמה.
עשה "תמים תהיה עם ה' אלקיך" עוברים גם
השואלים אחר העתידות את שאר נביאי המיסטיקה, מה חידוש יש בעולם
וביותר שלא רק השואלים עוברים ,אלא כל אדם
שמתענין בגילויים ובנבואות שלהם ומאמין בדברי ובדומה לזה כתב הרמב"ן (בתשובות הרשב"א
הבאי הללו הרי הוא מבטל את ציווי התורה "תמים המיוחסות לרמב"ן תשובה רפ"ג) לבאר את שיטת רש"י
שפירש שכלדיי"ם זה בעלי אוב ,ותמהו עליו
תהיה עם ה' אלקיך". התוספות (שבת דף קנ"ו עמוד ב') שהרי פסוק מפורש
הוא בתורה שאסור לשאול את האוב והידעוני ,ואם
השמטת הרמב"ם כן מדוע הוצרכה הגמרא (פסחים דף קי"ג עמוד ב') ללמוד
זאת מ"תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,וכמו שאמרו
אמנם בספר המצוות השמיט הרמב"ם את שם בגמרא "אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל,
המצווה של "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ולא הזכירה מניין שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהיה
כלל ,ומזה למד המהרש"ל (ים של שלמה חולין פרק ח' עם ה' אלהיך" ,וביאר הרמב"ן שבוודאי השואל את
סימן י"ג) שאין זה בגדר מצווה מוחלטת אלא דרש בעלי האוב והידעוני איסורם מפורש בתורה ,אלא
בעלמא ,ועיקר המקרא הוא להורות לילך בתמימות שהגמרא בפסחים אינה עוסקת בשואל את בעלי
להיות האמונה בבורא והביטחון בו חקוקים בלב
האדם ,אך אין זה מצוות עשה שתימנה בכלל הרמ"ח
