Page 189 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 189
מתנת גורלה משה טפק
התורה ,וכשפים לחוד ושדים לחוד ואינם ענין כלל ומעתה יתכן שרק מעשה כשפים שנזכר
וכלל זה לזה. בתורה הוא בכלל האיסור ,אבל מעשה שדים
שלא נזכר בתורה לא יהיה בכלל האיסור ,והטעם
סיכום הדברים שהתורה אסרה רק את העיסוק עם המכשפים
ואילו את העיסוק עם השדים התורה לא אסרה,
נמצא שמדברי הגמרא בסנהדרין (דף ק"א עמוד ביאר בזה הרמב"ן על פי דברי רש"י (אינו ברש"י
א') מתבאר שהאיסור לשאול את השדים אינו אלא שלפנינו) שביאר שם בסוגיא "מעשה כשפים על
מחמת חשש סכנה ,אבל אין בזה איסור מחמת חקר ידי מעשה תחבולה הם נעשים" ,ומאחר ומעשה
כשפים נעשה על ידי תחבולות לכן אסרה התורה
העתידות ,ונתבאר בד' אופנים: לעשות כשפים ,אבל מעשה שדים שהוא על ידי
שימוש בשדים שהם כוחות רוחניים שקיימים
הרמב"ן (הובא בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן בבריאה אין זה כתחבולה ולכן התורה לא אסרה
תשובה רפ"ג) הוכיח מסוגיא זו שאין איסור לחקור אחר
העתידות אלא אצל בעלי האוב והידעוני ,ולא אצל את ההתעסקות עמם.
שאר נביאי המיסטיקה כמכשפים קוסמים והדומים
להם ,וכן נקט התרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו) ,וכן הוא מנהג חסידי אלמני"א
בשו"ת הריב"ש (סימן צ"ב) ,וזה שלא כדברי הרמב"ם
(הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ז') האוסר להישאל אף וכותב הרמב"ן שאכן הוא שמע בבירור שמנהג
אצל הקוסמים והמכשפים ,ודבריו הובאו בים חסידי אלמני"א לעסוק בדברי שדים ,וכך גם נראה
של שלמה (חולין פרק ח' הלכה י"ג)[ ,והארכנו בביאור בכמה סוגיות בתלמוד שאין כל מניעה הלכתית
השיטות בעלה א'] ,ולדברי הרמב"ם יקשה מסוגיא להתעסק עם השדים ,ובהכרח שיש חילוק בין
זו המתירה להישאל אצל השדים ,והרי גם השדים שדים לכשפים ,וכדברי הרמב"ן כתב גם הר"ן
הינם בכלל נביאי המיסטיקה ,ונתבאר בג' האופנים (סנהדרין דף ס"ז עמוד ב') ,ואילו הרא"ש (סנהדרין פרק ז' הלכה
ח') הסתפק בזה .אולם היד רמ"ה (סנהדרין ס"ז עמוד ב')
דלהלן. סבור ששדים וכשפים הם כדבר אחד ושניהם בכלל
האיסור ,ודבריו הובאו בטור (יורה דעה סימן קע"ט) ושכן
יש הגורסים בגמרא "אין לוחשין בדבר שדים", כתב גם רבינו ישעיה ,והם שתי הדעות שהובאו
ולגרסתם הסוגיא כלל לא עוסקת בלשאול את להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף ט"ז),
השדים אלא בהוצאת דיבוק ,כך שאין כל הוכחה "מעשה שדים אסור ,ויש מי שמתיר לישאל בהם על
מגמרא זו לנידון אם אפשר להישאל אצל נביאי
הגניבה".
המיסטיקה( ,כן תירץ הרמב"ן את שיטת הרמב"ם).
ולדברי הרמב"ן הללו שוב אין כל תמיהה
עוד נתבאר שאף לשיטת הרמב"ם האיסור הוא וקושיה על שיטת הרמב"ם האוסר לשאול את
רק על שאלות בחקר העתיד אבל אין כל מניעה הקוסם ,מדברי הגמרא בסנהדרין המתירה מעשה
לשאול שאלות העוסקות בפיענוח ההווה ,והסוגיא שדים ,וזאת מכיון שמעשה שדים איננו בכלל איסור
בסנהדרין עוסקת בשואל את השדים היכן נמצא התורה ואינו ענין כלל לכשפים שאותם אסרה
חפץ שנגנב לו שזה פיענוח ההווה ולא חקר העתיד,
ולכן לולא חשש הסכנה אין בזה כל איסור( ,כן נראה
שביאר הרא"ש).
