Page 184 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דפק‬

‫(הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ז') "אסור לקסום ולשאול‬ ‫האיסור הינו רק שלא לעשות קסמים אבל להישאל‬
‫לקוסם"‪ ,‬ואף שהרמב"ם ממשיך שם וכותב שהשואל‬ ‫אצל הקוסם מותר‪ ,‬וממילא באופן שהקוסם הינו‬
‫לקוסם אינו לוקה‪ ,‬אין זה מחמת שאינו עובר איסור‬ ‫גוי שמותר לו לעשות קסמים‪ ,‬לא יהיה כל מניעה‬
‫אלא בגלל שהוא עבר על איסור לאו ללא מעשה‪,‬‬
‫והכלל הוא שלאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו‪ ,‬אך‬ ‫להישאל אצל הקוסם‪.‬‬
‫בוודאי שאף השואל את הקוסם הינו בכלל האיסור‪,‬‬
‫ובהכרח שהרמב"ם למד שהאיסור לשאול אינו רק‬ ‫שואל אוב וידעוני‬
‫בשואל את בעלי האוב והידעוני אלא אף על שאר‬
‫האישים הנזכרים שם בפרשה‪ ,‬וממילא כלול בזה גם‬ ‫אמנם כל הנידון בזה הוא רק בהולך לשאול את‬
‫איסור לשאול את הקוסם קסמים‪ ,‬והוא הדין לשאר‬ ‫הקוסמים והמעוננים‪ ,‬אך לילך לשאול את בעלי‬
‫האישים הנזכרים בפרשה כגון המכשפים והמעוננים‬ ‫האוב והידעוני הדבר מפורש בתורה לאסור וכמו‬
‫שכתוב (דברים י"ח י"א) "לא ימצא בך‪ ..‬ושאל אוב‬
‫והדומים להם‪.‬‬ ‫וידעני"‪ ,‬הרי שמפורש בתורה שאסור לשאול באוב‬
‫וידעוני‪ ,‬אלא שיש להסתפק האם האיסור לשאול‬
‫[אמנם הרמב"ם בספר המצוות (מצוות לא תעשה‬ ‫נאמר רק על השואל את האוב והידעוני שבהם‬
‫ל"א) כתב "והעובר על לאו זה ויעשה אחד מאלו חייב‬ ‫מפורש בתורה האיסור לשאול אותם‪ ,‬אבל שאר‬
‫מלקות‪ ,‬כלומר מי שיהיה קוסם ויגיד לבני אדם בפועל‬ ‫נביאי המיסטיקה הנזכרים בפרשה זו כגון הקוסמים‬
‫שיפעל אותו‪ ,‬לא מי שישאל לקוסם אבל השאלה‬ ‫והמעוננים והדומים להם יהיה מותר לשאול אותם‪,‬‬
‫לקוסם מגונה מאד"‪ ,‬ומשמעות דברי הרמב"ם הם‬ ‫או שכמו שפירשה התורה לאסור לשאול באוב‬
‫שרק הקוסם עובר על הלאו ואילו השאלה לקוסם‬ ‫וידעוני כן הדין גם על שאר נביאי המיסטיקה‬
‫אינה מוגדרת אלא כדבר מגונה מאד‪ ,‬שמשמעות‬ ‫המפורשים שם בתורה דהיינו קוסם קסמים מעונן‬
‫הדבר היא שאמנם גנות יש כאן אך איסור אין כאן‪,‬‬ ‫מנחש ומכשף‪ ,‬וחבר חבר ודרש אל המתים‪ ,‬ויהיה‬
‫וכן דייק מדברי הרמב"ם בספר נחלת שבעה (חלק ב'‬
‫סימן ע"ו)‪ ,‬ודברי הרמב"ם הללו סותרים את דבריו ביד‬ ‫איסור לשאול אף אותם‪.‬‬

‫החזקה]‪.‬‬ ‫שיטות הפוסקים‬

‫אך שוב מצא המהרש"ל שבדברי הרמב"ן‬ ‫ואכן שאלה זו נשאל הגאון רבי ישראל איסרלאן‬
‫והובא בספרו תרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו)‪ ,‬והוא‬
‫(בתשובה הנדפסת בשו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן תשובה רפ"ג‪,‬‬ ‫השיב שרק את בעלי האוב והידעוני מצינו שהתורה‬
‫ותשובה זו הובאה גם בשו"ת הריב"ש סימן צ"ב‪ ,‬ובבית יוסף ביורה‬ ‫אסרה לשאול‪ ,‬אבל לא מצינו בתורה איסור לשאול‬
‫את שאר חוקרי העתידות הקוסמים והמעוננים‬
‫דעה סוף סימן קע"ז) מפורש כשיטת התרומת הדשן‬
‫שהתורה לא אסרה לשאול אלא את האוב ואת‬ ‫והמכשפים והדומים להם‪.‬‬

‫הידעוני‪.‬‬ ‫אמנם המהרש"ל בספרו ים של שלמה (חולין‬
‫פרק ח' סימן י"ג) מביא את דברי התרומת הדשן והוא‬
‫נמצא שנחלקו הראשונים האם האיסור לשאול‬ ‫משיג עליו שברמב"ם מפורש שיש איסור לשאול‬
‫אחר העתידות הוא רק באוב וידעוני‪ ,‬או שאף‬ ‫את הקוסמים אחר העתידות‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם‬
‫אצל שאר נביאי המיסטיקה אסור להתענין אודות‬
‫העתידות‪ ,‬ושיטת הרמב"ן (הובא בתשובות הרשב"א‬