Page 186 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 186
משה 'ג גירש ' -ב הלע מתנת ופק
חן אף בעיני התורה ,כי יתכן ויש בכגון זאת סרך איסור,
ומאחר וחננאל לא ידע תשובה ברורה ללבטיו לכן הוא
נאלץ לוותר על הרעיון של שמעון ולסוב על עקבותיו
ולשוב לביתו ,ובבואו לעירו הוא פנה לחכמי העיר יושבי
בית המדרש והוא התענין אצלם האם היה לו היתר
להשתמש בהשבעת שדים בכדי לאלתר את מיקומה
של אבדתו.
המיסטיקה ,כי הרי לשיטת הרמב"ם שאסור ואכן על שאלתו של חננאל ישנה גמרא מפורשת
להישאל למכשפים אם כן גם אסור להישאל לשדים בסנהדרין (דף ק"א עמוד א') "ואין שואלין בדבר שדים
כי אף השדים הינם בכלל איסור זה ,כך שמחלוקתם בשבת"[ ,ופירש רש"י שכן עושין כשאובדין שום
של הרמב"ם והרמב"ן הינה מחלוקת תנאים כאן דבר שואלין במעשה שדים והם מגידים להם ,ואסור
בסוגיא ,ולגבי הכרעת ההלכה הדבר תלוי בגירסאות לעשות בשבת משום ממצוא חפצך (ישעיה נ"ח)],
השונות בגמרא האם הלכה כרבי יוסי או שאין "רבי יוסי אומר אף בחול אסור ,אמר רב הונא הלכה
ההלכה כרבי יוסי ,וכנראה שהרמב"ם גרס בגמרא כר' יוסי"[ ,שאף בימות החול אסור לשאול בדבר
והלכה כרבי יוסי ולכן הוא אסר לשאול את נביאי שדים] ,הרי שמפורש כאן בגמרא שישנה מחלוקת
המיסטיקה ,ואילו הרמב"ן כנראה גרס בגמרא ואין בין התנאים האם מותר לשאול את השדים בימות
הלכה כרבי יוסי ולכן הוא פסק שאין איסור לשאול החול ,והלכה כרבי יוסי שאסור לשאול את השדים
אף בימות החול ,אך יש הגורסים שם בגמרא "ואין
ולחקור אחר העתידות אצל נביאי המיסטיקה. הלכה כרבי יוסי" ,ולגירסא זו נמצא שלהלכה מותר
ביום חול לשאול את השדים ,כך ששאלתו של
אלא ששם בגמרא מפורש "ואף רבי יוסי לא חננאל האם מותר להיוועץ בשדים בכדי לאלתר את
אמרה אלא משום סכנה"[ ,כלומר שאף לרבי יוסי
האיסור לשאול את המכשפים אינו אלא מחמת מיקומה של האבידה הינה מחלוקת תנאים.
חשש סכנה ולא מחמת האיסור לחקור בדרכים
מיסטיות אחר העתידות]" ,כי הא דרב יצחק בר ולהלכה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט
יוסף דאיבלע בארזא ואתעביד ליה ניסא פקע ארזא סעיף ט"ז)" ,מעשה שדים אסור ,ויש מי שמתיר לישאל
ופלטיה"[ ,שהשואל את השדים עלול להסתכן כמו בהם על הגניבה" ,וכאמור הדבר תלוי בגירסאות
המעשה שהיה עם רב יצחק בר יוסף שהיה שואל שבגמרא האם גורסים בגמרא שהלכה כרבי יוסי או
במעשה שדים ,ובקש השד להזיקו ונעשה לרב יצחק
נס ובלעו הארז ,ולאחר שהסתלק המכשף נפקע שאין הלכה כרבי יוסי.
הארז ורב יצחק יצא ממנו בשלום]" ,הרי שמפורש
בגמרא שלכל הדעות אין כל איסור לשאול את שורש הנידון
השדים אם לא מחמת חשש סכנה ,וזאת למרות
ולכאורה שורש נידון זה נגזר ממחלוקתם של
הרמב"ם והרמב"ן האם מותר להישאל לנביאי